|
||||
|
||||
דוב אנשלוביץ' כותב בשם האמיתי שלו,כמו הרבה אנשים שכותבים בשם שלהם בעיתון הזה,ובגלל זה מי שכותב כאן ונותן את השם שלו לא צריך להתפלא שכל מיני אנשים ואירגונים אוספים עליו ככה אינפורמציה.יותר טוב לקרוא לעצמך ''מיץ פטל'' או ''הגלילי'' או סתם שם,והכי טוב לכתוב בכלל בלי שם כי ככה לפחות אנשים פרטים ואירגונים (חוץ מהמישטרה,שהיא בסופו של דבר בסדר)לא יכולים אף פעם לדעת מי אתה.לפעמים זה יתרון.תחשבו על זה. |
|
||||
|
||||
באיזה מקום אנו חיים אם אדם לא יכול אפילו להביע את דעתו מבלי לחשוש לגורלו או לגורל יקיריו? אמנם אני מחשיב מאוד את עקרון הפרטיות, ואמנם כללי נימוסין בנוגע להזדהות עצמית לרוב אינם תקפים טכנית ותרבותית בסביבות וירטואליות, אבל בכל זאת - יש גבול. |
|
||||
|
||||
בעידן שבו מידע הוא כוח, ככל שאתה מנדב יותר מידע פרטי על עצמך אתה מפסיד. אם אתה מחשיב את עצמך לפעיל האינטרנט, חפש את עצמך בgoogle ותראה איזה Post'ים מלפני 5 שנים אתה מוצא. ואני בכלל לא מתחיל לדבר על מוסדות שזו העבודה שלהם. ויש כאלו רבים. |
|
||||
|
||||
בדיעבד, והאירוע הבלתי נעים אפילו מחזק זאת, איני מתחרט כלל שתמיד אני כותב בשמי האמיתי. אין לי מה להסתיר וכאשר הצהרתי בחקירה: "מעולם לא כתבתי בעילום שם" חשבתי לא רק על המכתבים שכתבתי בעבר לאנשי ציבור אלא גם על דבריי כאן. יכולתי להגיד זאת במצפון נקי, וללא חשש. לו בחרתי לפעמים להסתתר, הייתי מרגיש פחות נוח מול החוקר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |