 |
לדעתי קלעת בול.
מספר הנואמים המשובחים הוא קטן מאוד. לעומת זאת התפתחות אמצעי ההקלטה והתרחבות ענף התקשורת יוצרים אינסוף הזדמנויות דיבור וצילום המתמלאות בחדווה ע"י רבים שאינם מודעים ליכולת הביטוי המוגבלת שלהם.
נראה לי שרבים מן הצעירים המביעים את מחאתם כנגד ביטול וגזילת זמנם ע"י נואמים עילגים ומשמימים, כלל לא יצא להם לשמוע נואם מוכשר של ממש. יצא לי לשמוע נאום של מנחם בגין בשיאו ואני זוכר אותו עד היום. מכיון שאיני מחסידי דרכו, הבנתי באמצעותו את המשמעות המלאה של המונח דמגוג במובן של אדם המצטיין בנאום בפני הציבור. בגין היה נואם מצויין. היתה זכות גדולה לשמוע אותו, בפרט שכך עמדתי על הטעות של מרבית הנואמים המזדמנים. נואמים גדולים דוגמת בגין מקיימים דיאלוג עם קהל המאזינים שלהם ולא נושאים מונולוג או מרצים לקהל השבוי שלהם.
כדאי גם להזכיר מספר נאומים של אנשים שאולי לא הצטיינו ברהיטותם אך נאומיהם בכל זאת הטביעו חותם: נאום השפנים של הרב ש"ך, נאומי "הוא זכאי" של הרב עובדיה, נאום האשכבה של נועה רבין ונאום הלוייתנים של חיים רמון.
ובהזדמנות כדי לציין עוד תופעה (לדעתי עגומה עוד יותר) של ניצול לא מוצלח של 15 שניות התקשורת שמקבלים למשל מספידים של חללים בפרט חללי צה"ל. כבר שמעתי משפטי הספד דוגמת "הוא היה הליצן של החברה" ואף דברים גרועים יותר.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש