|
||||
|
||||
מי דיבר על מכתבים שלווים בנושאים כלכליים? מובן שהם בסדר גמור, מה גם שהדעות כאן אינן כה נחרצות וברורות (העם לא נחלק בין תומכי סימון המחירים ומתנגדיו). גם בנושאים מדיניים אפשר להתבטא, אבל בלי רמיזות מיותרות למעשים אלימים. הייתי רוצה לשמוע את דעתך הכנה על המכתב שדוב שלח למר טיבי, ולשאול אותך אם לא היית מודאגת במקצת אם את היית הנמענת. (אני מבין שהתייחסת לפסקה האחרונה בהודעתי. קחי אותה בערבון מוגבל. התייחסתי להתבטאויות פרובוקטיביות, כאמור, ולא לכל הבעת דעה שהיא). והערה לסיום: אני מאחל לך שאכן תצליחי להשפיע על השלטון, אבל הסיכויים לכך אפסיים והמאמץ לא שווה את זה, לדעתי האישית מאוד. |
|
||||
|
||||
קראתי את מכתבו של דוב, ולא מצאתי בו כל דבר מאיים. אולי זו רק אני, אבל מבחינתי הסבר של דברים שהיינו יכולים לעשות ולא עשינו, אפילו אם הוא גרפי, אינו איום. השאלה האם מכתב נחשב למאיים או לא, היא שאלה שניתן לדון עליה רבות, ובמקרה הצורך ניתן להכריע עליה בבית משפט. בהעיה היא שברגע שאזרח מזומן לחקירה על מכתב שכתב, כאשר לא ברור אם הוא אכן איום, האזרח עלול לחשוב פעמיים הפעם הבאה שהוא כותב לרשויות, ובכך המשטרה למעשה מונעת מאזרחים לממש את זכותם הדמוקרטית, ובלי שהנושא הגיע אי פעם לבית משפט. מכיוון שזימון לחקירה פוגע באזרחים, ועולה כסף למדינה, יתכן ויש לחשוב פעמיים האם יש טעם בחקירה. בכל מקרה, אני מקווה שהמקרה לא ירתיע את דוב מניצול זכותו הדמוקרטית להביע את דעתו בפני הרשויות. ואגב, אחרי שנים של כתיבת מכתבים לכל מה שזז, לומדים איך לכתוב ולמי. למשל: אם אתה לא מרוצה מניהולו של משרד החינוך, אל תכתוב לשר החינוך, כתוב לאחד מחברי הכנסת שהיו מעוניינים להיות שר החינוך (שריד או פריצקי) והתלונן בפניהם. המהירות בה תקבל התיחסות לדבריך היא מרשימה. מכתבים לגורמים מקצועיים, כמו מהנדס העיר, צריכים להיות מפורטים, עם תרשימים ודוגמאות ותצלומים. מכתבים לגורמים פוליטיים חייבים להיות תמציתיים. מכתב לעירייה יש לכתוב ב4000 עותקים לכל גוף בעירייה, כי אף פעם אי אפשר לדעת מי מטפל במה. מכתבים לחברי כנסת ושרים לעומת זאת חייבים להיות ממוענים אליהם בלבד, אחרת הם יניחו שמישהו אחר ידאג לזה. בהצלחה. |
|
||||
|
||||
לדעתי דוב יודע טוב מאוד מדוע הוא זומן לחקירה (ואם לא אז הסברתי לו), והתוצאה היחידה שצריכה להיות לחקירתו היא שהוא ימנע בעתיד מלכתוב מכתבים בעייתיים כאלה; בקשר למכתבים אחרים, בנושא סימון מחירים או תמחור סימנים, אני לא רואה כל בעיה, ואני בטוח שדוב ימשיך לממש את זכותו הדמוקרטית וכו'. ציינת את התמקצעותך בתחום שליחת המכתבים ואפילו קבלת מכתבי תשובה, אך לא אמרת האם אכן הצלחת להזיז משהו. מאוד נחמד לקבל מכתב מיוסי שריד, אבל מכאן ועד להזזת דברים, במיוחד כשהוא סתם ח"כ ולא שר החינוך, כפי שציינת, המרחק גדול. |
|
||||
|
||||
קראתי את מכתבו כמה פעמים, ולא הבנתי מה בעייתי בו עד כדי עילה להזמנתו לחקירה. בוטה? אולי כן. אבל יש מרחק רב בין הבוטות שלו לאיום או קריאה להסתה. למרות שאיני שותפה לדיעות המובעות במכתבו, אני חושבת שאכן לפעמים יש צורך בבוטות בשביל להעביר מסר. האם כך היה במקרה הזה? איני יודעת. אבל התגובה הראויה הייתה מקסימום לזרוק את המכתב לפח (כמו שאני מדלגת בפורומים מעל הודעות שכתובות בבוטות מיותרת לטעמי). אין בכך לשלול את זכותו לשלוח את המכתב מלכתחילה. לכל אדם ישנה הזכות להיות בוטה, או להראות בוטה מעבר למידה הנחשבת ראוייה על ידי אדם אחר, כל עוד נשמרים גבולות החוק. ואני לא רואה במכתב הזה מעבר על גבולות אלו. |
|
||||
|
||||
כפי שניסיתי לומר בתגובתי למטה, העילה להזמנתו של דב אנשלוביץ לחקירה היתה סבירה, לדעתי, בהיותו קצה-חוט אפשרי בחקירה בדבר דברי-דואר מאיימים שנשלחו לחברי-כנסת. לא נראה לי שהיתה עילה לייחס לו חשדות כלשהם באותו שלב, ולא ברור האם ומה ייחסה לו המשטרה. בהיעדר מידע על מהלך החקירה כולה, אי אפשר לדעת אם זימונו של דב אנשלוביץ לא נבע גם מלחץ על החוקרים ''להשיג תוצאות'' או מעצלנותם (ברור שהרבה יותר קל לזמן מישהו ששמו ומקום-עבודתו מופיעים, מאשר להתחקות אחר כותב אלמוני). |
|
||||
|
||||
אני חושב שהחוקר היה בטוח שמצא את זה ששלח את כל האי מיילים האלה. הוא בפרוש אמר בתחילת החקירה שהוא מאשים אותי בהסתה הטרדה ואיומים. זה לא נראה בכלל כקצה חוט כפי שהבנת, אלא כחוט כולו. אחר כך כמובן השתנו הדברים. |
|
||||
|
||||
אם כך פתרת (לפחות באופן חלקי) את שאלתי "טפשים ו/או רשעים?" |
|
||||
|
||||
גם לי המכתב לא נראה מוגזם. האם הח"כ מפתח פארנויות וחושב שדוב רודף אחריו? מה גרם לטיבי להתייחס למכתב כאיום? |
|
||||
|
||||
אם אני מבין נכון, לא טיבי הוא שהתייחס למכתב כאיום. טיבי ודאי העביר למשטרה את כל צרור המכתבים שקיבל - חלקם ודאי הכילו גם השמצות ואיומים (תקראו קצת תגובות למאמרים ב ynet למשל ותקבלו אינדיקציה לסוג ההתלהמות הנפוץ אצל חלק לא קטן מהציבור), והחוקר הוא זה ששייך את כולם למר אנשלוביץ. הקלות הבלתי נסבלת של טרטור האזרח הקטן ע"י כוחות הבטחון גרמה לחוקר לזמן את דב לחקירה. כמובן, הוא היה יכול להתעניין אצל נטויז'יון לגבי זהות השולחים, אבל זה מצריך צו של בית משפט, ולעומת זאת טרטורו של אזרח אינו מצריך שום פעולה כזאת. אני לא מתכוון להוסיף כאן דבר וחצי דבר, אין לי חשק לנסוע לתחנת המשטרה בירושלים. |
|
||||
|
||||
במקרים מסוימים, כן. לא קשה לגרום לרשויות לשנות שיטת גביית ארנונה באיזור מסוים, או תעריפי חשבונות מים של גינות. לא קשה לגרום לשר הבריאות להתערב בהחלטה לא סבירה של קופת חולים או בית חולים. אפשרי גם לגרום לח''כ לשנות את הצבעתו לחוק מסוים (בין קריאה טרומית לראשונה) ע''י מכתב המסביר מדוע עמדתו אינה עולה בקנה אחד עם רצונותיהם של מצביעיו. ניתן גם לגרום לח''כ להציג שאילתא לשר, דבר שאין לו משמעות טכנית, אך הוא מעלה לדיון נושאים בכנסת וגורם לעלייתם על סדר היום הציבורי. כמו כן, כאשר אין גישה לנכים בספרייה הקרובה למקום מגוריך, אין כמו מכתב לח''כ גילאון ממר''צ על מנת לשפר את המצב. כאשר נראה לך שהעירייה מנסה לסגור פאב מסוים מפני שנמבלים בו הם עולים מברה''מ לשעבר, מכתבים לסופיה לנדובר הם אמצעי יעיל להלחם בתופעה. את כל אלה עשיתי, או שסייעתי למכרי לעשות. האזרח הקטן יכול לנצח, לפחות במקרים מסוימים. צריך רק זמן וסבלנות של פיל (מסומם). |
|
||||
|
||||
סופה לנדרובר יותר טוב. (: |
|
||||
|
||||
דב אמר מה לדעתו מדינת ישראל צריכה לעשות. לא הוא עצמו, לא המתנחלים - מדינת ישראל. האם אפשר להגיד שמי שמציע דרך פעולה מסית את המדינה? קשה לי להאמין. לאחרונה, אגב, דווח בהקשר של בשארה כי הסתה יכולה להתבצע רק ע"י מי שחבר בארגון טרור. דב אינו חבר בשום ארגון טרור. מקסימום, הוא חבר באייל הקורא (אכן, ארגון טרור ידוע לשמצה. הנה פה מתחת למיטה שלי יש ארסנל של פצצות מרגמה, למשל. ולשוטרים שקוראים אותנו - נה!). אז איך הם בכלל מעיזים לחקור אותו על מכתב תמים שכזה? חופש הדיבור זו זכות של כל אדם, והמדינה צריכה להראות עדויות הרבה יותר רציניות ממה שהיה למשטרה כדי להעמיד לדין אדם שניצל את הזכות הזאת. וזה שמכתבים לא משפיעים, זו בעיה של המדינה, לא של דוב וחן. אולי אם נתחיל לנצל את הכלי הזה ביתר תכיפות - תהיה לו יותר השפעה. |
|
||||
|
||||
בתשובה לשאלתך הראשונה - אז לא, אי אפשר להגיד שהוא מסית, וציינתי זאת בפרוש בהודעה המקורית. לא זאת היתה תלונתי לדוב. בקשר להסתה וארגוני טרור, לא הסברת כל כך איפה "דווח" ומי החליט שזה נכון. האם כל המסיתים לרציחתו של רבין השתייכו לארגוני טרור? בקשר למכתבו התמים של דוב, כבר כתבתי את דעתי בהודעה המקורית. אני שוב מדגיש - אני מאמין שדעותיו וכוונותיו תמימות ושהוא איש נחמד מאוד. מכתבו - קצת פחות. בקשר להשפעתם של המכתבים - ציינתי עובדה, לא האשמתי אף אחד. לדעתי גם עכשיו תיבת הדואר של הכנסת קורסת תחת העול, ואיפה ההשפעה? |
|
||||
|
||||
בית המשפט העליון אכן פסק שהסתה יכולה להתבצע רק על ידי חבר ארגון טרור, אך עדיין ניתן להאשים כל מסית ומדיח בעבירת המרדה, שגם עונשה חמור. על כל פנים, כאן אין מזה וגם לא מזה, משום שלא הייתה הכרזה לפני ציבור, אלא פנייה אישית לחבר כנסת. העבירה כאן (כביכול) היא מסוג אחר - איום על אדם והפחדתו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |