 |
|
 |
||
|
||||
 |
1) חבל שכותרת הסיפור לא היתה "חקירתו באזהרה של אזרח חף מפשע" , ההטרדה שעברת אינה קשורה לדעותיך הפוליטיות. יפה שציינת את המסקנה במאמר אך את השם השארת תואם לרושם הראשוני המוטעה שהיה לך מהזימון. 2) אני מקווה שההשואה לא תקומם אותך יותר מדי אך אולי החוויה שעברת יכולה להביא להזדהות שלך עם אנשים לא מעטים שנחקרו פעמים רבות על לא עוול בכפם אך מצידו השני של המתרס. אותם אנשים אכן "נעלמו" פעמים רבות מכיוון שהוצאו נגדם מעצרים מנהלתיים. או בקיצור, מזלך שאתה יהודי. 3) מכל מה שכתבת, הביקורת הלגיטימית מבחינתי היא כנגד התנהגות השוטר שהיה ברוטלי ואלים (גם אם מילולית) כנגדך, וחבל שכך (מעניין אם פעם ספגת אלימות פיזית משוטר כאשר כל חטאך היה שרקדת במסיבה ללא אישור). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
רק רציתי להפנות את תשומת לבכם שהשיטה המשטרתית להעמיד את האזרח בתחתית סולם העדיפויות ובעינהם כל דרך לגיטימית. ואומנם בנושא שאולי לכם נשמע לגיטימי הסיפור הקצרצר הבא הוא דוגמא אישית אך ל-7 מבני כיתתי (אני כיום בן 27 אך אני בן קיבוץ ולכן משתמש במושג בני כתה). בתאריך 19.3.01 חזרתי משרות מילואים של 19 יום בבקעת הירדן בצירי התנועה ובמחסום יציאה משכם (אני סטודנט שנה א' וגם קרבי בקיצור תורם את החלק הקטן שלי ולא מפריע לאף אחד) בתחנה המרכזית בעפולה ניגשו אלי שני שוטרים וביקשו ממני להתלוות אליהם כאשר שאלתי אותם על מה ולמה כל שאמרו היה שעלי להצטרף אליהם ואני לא רוצה לדעת מה יקרה אם לא.הם ליוו אותי לחדר בצד (מי שמכיר ליד הכניסה הגדולה בצד ימין) ואז הם ללא הסברים הורו לשפוך את כל תוכן התיק על שולחן קטן (כאן עלי לציין שהייתי לבוש במכנסי 3/4 חולצה אפורה קצרה וסנדלי שורש) כל הזמן הזה אני מנסה להסביר להם שאני חוזר הביתה ממילואים ואני אינני מחבל ואז יצא המרצע מן השק אני חשוד (כן חברים חשוד) בהחזקת הסם הכל כך מסוכן "מריחואנה" ולכן כמובן אין לי זכות לדבר כי אני נראה כמו "ההם" כמובן שהם לא מצאו כלום ואפילו סליחה הם לא ביקשו. נגשתי מיד כשהם שחררו אותי לתחנת המשטרה בעפולה ושאלתי את היומנאית שישבה שם האם מה שעבר עלי הוא לגיטימי ונחשו מה... מותר להם הכל כי לדעתם נראיתי כבר-סיכון. בקיצור אם אתם חושבים שרק בעיניינים פולייטים המשטרה עושה מה בראש שלה אז בטיפול בסם המסוכן כל כך (יא רייט) הם מרשים לעצמם הכל. ועוד מילה לסיום אם זה מעניין מישהו אז לדעתי הבורות ותחושת העליונות של המשטרה שמתחילה בשר לביטחון פנים ונמשכת עד לאחרון הסמלים עוד תגרום לפגיעות רבות באיכות חייו של האזרח הקטן והכל בחסות הכח האדיר שיש להם. סליחה על הסטייה מהנושא. אזרח קטן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין עילה סבירה וחוקית למעצר והנחת חפות מוחלטת. בשתי פסיקות, בתי משפט אמריקאיים חיזקו את ההנחה הבסיסית של חופש האזרח, אם גם במחיר חברתי של שיחרור פושעים אמיתיים. כמובן שחברה דמוקרטית אמיתית אמורה להקריב שוליים של ספק למען המטרה העליונה של זכויות האזרח והגנה עליו כנגד שרירות והכוח הביורוקרטי והעיוור של השלטונות. 1) לפני כמה שני עצרה משטרת ניו יורק רכב שנסע בכביש מהיר בחשד לאחזקת סמים. כשהשוטרים פתחו את תא המטען הם אכן גילו מטען מסוים של סמים (לא זוכר אילו). העירעור למעצר הוגש על בסיס מעצר ללא עילה סבירה וישירה. בית המשפט הגבוה של מדינת ניו יורק קיבל את הערעור ושחרר את החשודים. הסיבה היא שהמשטרה צריכה להראות שיש לה חשד ספציפי ומגובה בעובדות לגבי ביצוע עברה על ידי אדם מסוים ץשתם לעצור באופן אקראי אזרחים על סמך תחושת בטן או המכונית נראית מרופטת או שקועה יותר מדי - זה איננו מהווה עילה חוקית ונוגדת את חופש האזרח. 2) לפני כמה ימים פסק בית המשפט העליון כנגד מעצר של מישהו שגידל מריחואנה בביתו. המשטרה חשדה באיש ומכיוון שלגידול מריחואנה דרוש אור חזק, המשטרה הביאה חישנים תרמיים לבדוק מרחוק פעילות בבית החשוד, ללא צו בית משפט. בית המשפט קבע שביתו של אדם הוא מבצרו וכל מה שמתרחש בבית הוא מתחום הפרטיות והצורות היחידה לבדוק מה קורה בתחום זה הן או לבקש רשות מבעל הבית או לקבל צו חיפוש'האזנה משופט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברצוני להזדהות עמוקות עם הצהרה זו. אני עברתי חוויה דומה עד למאוד בתחנת המשטרה שבתחנת אגד המרכזית בטבריה (אצלי זה היה לאחר ביקור ידידותי נוסף בלשכת הגיוס המקומית, אבל ניחא). במקרה שלי נערך חיפוש בחפציי ועל גופי (בדיקה שטחית), וכל זאת אפילו מבלי לספק סיבה מינימלית לעיכובי! אני חייב להודות שהרגשתי לחץ גדול מאוד, למרות שלא הייתה לי שום סיבה אובייקטיבית לחשוש, שכן לא עברתי על אף חוק. בדיעבד אני חושב שההופעה שלי באותו הזמן, בגדים שחורים ארוכים עם מעיל עבה, ביום טברייני חורפי (כלומר חם מאוד), כנראה עוררה איזשהו חשד כנגדי. בתמהוני ובתמימותי לא דרשתי בו במקום את שמותיהם ומספריהם של השוטרים שעיכבו אותי ושהפרו את זכותי לפרטיות ולהמנעות מהטרדות שווא. לצערי לא לחמתי על העניין הזה והנחתי לו לעבור ללא תגובה משפטית מצידי; היום הייתי נוהג אחרת. לקוראים אני מציע ללמוד מהטעות שלי, בכל פעם שאדם המזדהה כשוטר יוצר איתכם קשר, דרשו באופן מיידי את שמו ואת מספר השוטר שלו, ורשמו פרטים אלו במקום בטוח וידוע. אל תענו להוראותיו או תאמינו לטענותיו של אדם המסרב לענות על דרישה שכזו. כמו כן, אשמח לשמוע אם יש למישהו ידע משפטי בנוגע לזכותה החוקית (שלצערי הרב, נדמה לי שהיא שרירה וקיימת) של המשטרה לבצע עיכובים שרירותיים כמו זה שנעשה לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפעמים יש בי ביקורת לגבי האיפה ואיפה של התנהגות המשטרה והפרקליטות בימין ובשמאל. אבל כשנתתי את הכותרת הזאת לסיפורי, לא זו הייתה בדיוק הסיבה. התכוונתי יותר להעלות חיוך - המשטרה תפסה פעיל ימין מסוכן - אותי. 2. אני מזדהה עם כל מי שנחקר או נעצר או מורשע על לא עוול בכפו בין אם הוא מהימין ובין אם הוא משמאל. למשל, כמה פעמים בקרתי את התנהגות המשטרה התביעה ובית המשפט, גם העליון במקרהו של אותו בדואי שהואשם באונס ורצח חנית קיקוס. ראיתי בכך שערוריה. כימני אולי הייתי צריך להיות נגדו. הוא ערבי. לא ? 3. ביקורתי לא הייתה רק בגלל הרמת הקול והאיומים של החוקר בטלפון. בקרתי את עצם הטעות, שנבעה לדעתי מרשלנות. לא היה צורך לטרטר אזרח לירושלים כדי לברר את האמת. המשטרה יכולה לדעת בדיוק מניין מגיע כל דואל אם קצת תתאמץ. קודם שהיא תתאמץ. אחר כך שתטרטר אזרח שייתכן שהוא אינו אשם. כמו כן בקרתי את נוהל הזימון. אני מניח שהעניין יוברר ונוכח אם בקורתי צודקת. ושוב, אם יש עוולות אחרות חמורות יותר, אז כמובן גם זה לא בסדר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |