בתשובה לניצה, 07/11/04 22:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האמת היא שכמעט על כל פסקה שכתבת צריך (ואפשר) לשאול - למה? לדוגמא "האנשת הבורא בדרך פשטנית" - למה האנשת הבורא היא פשטנית, או למה דרך ההאנשה *הזו* היא פשטנית? הווה אומר, האם ישנה האנשה שאיננה פשטנית? או, למה תחושת האמונה שלך היא הרבה יותר רחבה ועמוקה? ז"א, עמוקה יותר ממה? מהים? רחבה ממותני? (סתם התלוצצות פשטנית...). ז"א, מטאפורות זה יפה מאד, אבל הן רק מובילות לבילבול, לעמעום ולמצב בו "לדבר זה להאמין"(1). אי לכך, נראה שבשלב זה אנחנו קצת מתחילים להסתובב במעגל ממנו כאמור אפילו הרמב"ם לא היה יכול למצוא מוצא אלא במעט "נפנוף ידים תאולוגי" (ותסלח לי נשמתו על חוסר הנימוס). (1) אם תרצי, אוכל להרחיב מעט על ממצאים המראים שככל שאנחנו מדברים בצורה מסוימת על נושא מסוים, אנחנו נוטים להאמין אח"כ שמה שאמרנו הוא מה שהיה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ההאנשה שלך פשטנית משום שהיא דורשת השוואה מדוייקת למדי בין התכונות והמגבלות אנושיות ובין התכונות שאתה מייחס לבורא. תחושת האמונה שלי עמוקה ורחבה מכדי לייחס אותה ל''כפייה וכפיתה חברתיים'' שמטבעם הם דברים חיצונים, שאינם גורמים לתחושת הזדהות עמוקה של הפרט עם התוכן הפנימי שלהם, אלא רק עם הביטוי החיצוני שלהם. אני ממש לא מסתובבת במעגל, כיון שמעולם לא נכנסתי לשאלה מהי, והאם יש, הוכחה מתמטית לקיומו של בורא העולם. נראה לי שבשלב התרבותי שלנו, השאלה האם יש הוכחה מתמטית לקיומו של הבורא לא נורא חשובה. אני חושבת שמי שרוצה לראות את קיומו של הבורא בעולם, יכול לראות אותה בצורה בהירה, ומי שלא, יכול למצוא את ההסברים האלטרנטיביים שלו למציאות. לדעתי, למי שלא מכניס את הקב''ה לתמונת המציאות שלו קשה לראות תמונה קוהרנטית של המציאות, אבל זה דעה סובייקטיבית כמובן. מכסימום אני יכולה להסביר למה אני מאמינה, ולמה העולם בלעדי הבורא, נראה לי דבר מופרך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסטטיסטיקה מראה בבירור ש''תחושת הזדהות עמוקה'' כמו שלך נובעת מהחינוך שקיבלת בגיל צעיר, שהוא דבר חיצוני. אותה סטטיסטיקה מראה שאם הורייך היו קתולים אדוקים, היתה לך כנראה ''תחושת הזדהות עמוקה'' לא פחות עם המשיח מנצרת, ואם היית נולדת בעזה כנראה שמוחמד היה הופך להיות חלק בלתי נפרד מעולמך הרוחני, והיית מסבירה לכל דורש שהידיעה שלך בקדושתו אינה מוטלת בספק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סטטיסטיקה? האמנם כוונתך לסטטיסטיקה במובן האקדמי? אני חושש כי אנו נוטים להפעיל אצבעות קלות מדי על המקלדת בשימוש במילה זו. אם אתה אומר: "נסיונם של אנשים רבים מאוד מעיד כי..." - במקרה כזה אני יכול להסכים אתך כי אנשים שנולדו אל תוך סביבה דתית אדוקה (או סביבה אינדוקטרינרית אחרת) - אכן מפנימים את ערכיה באופן כה עמוק וכה בלתי נפרד משאר מרכיבי אישיותם - עד כי הדבר נחווה ע"י האדם עצמו כ"תחושת הזדהות עמוקה" אינדיווידואלית לחלוטין, שאינה תלוית השפעות חוץ - כפי שבאמת נובע מדברי ניצה. אבל, האם אתה טוען שקיימות עבודות *סטטיסטיות אקדמיות* רחבות היקף (- "הסטטיסטיקה מראה בבירור") לגבי התחושה העמוקה הנ"ל? אני בספק אם בכלל *אפשר* לעשות מחקר סטטיסטי אמין בנושאים מסוג זה, ואפילו להגיע לידי ניסוח מוסכם ובלתי מוטה של השאלות. אחרי הכל, הרי אין מדובר כאן ב"האם אתה מעדיף אבקת כביסה נרקיס או אבקת כביסה סביון?" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתכוון שישנה קורלציה גבוהה בין האמונה הדתית של ההורה לזו של צאצאיו. אין לי כסף לממן מחקר, אין לי לינקים ואני לא יודע להגיד מה המקדם כך שאתה רשאי לא לקבל את הטענה שלי. אולי ניצה כן תקבל. נראה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוזי ו. היה אומר ''מן המפורסמות'' וגומר עם זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי ספק הרבה מאוד מעולמנו הרוחני והתרבותי נובע מהחינוך שקבלנו בגיל צעיר. זה נכון לגבי כולם. אם לזה התכוון רב''י במילים ''כפיה וכפיתה של עבותות חברתיים'' אז באמת סתם קפצתי. אני הבנתי את המילים הללו כאמירה שהאמונה בבורא היא תוצאה חברתית כפויה ולא משהו שנובע מתוך האדם. כלומר הבנתי את זה דרך הקונוטציות השליליות שהמילים הללו מעוררות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |