|
ימי הביניים נתפסים/נתפסו בינינו כימים של בורות אמונות תפלות וכו'. צוין פה שבזמנו האדם פחד מאלוהים והכנסיה. עכשיו הוא פוחד מהאח הגדול (לפחות חלקם). אפשר לראות בימי הביניים תקופה של אובדן ידע ומשמעות (לאחר יוון הרעיונית ורומא המסודרת), יש אסכולות הטוענות שהחברה בה אנו חיים (במערב) היא פרסומית ושיווקית שכל מטרתה היא למכור לאדם (הפשוט?) מוצרי צריכה. חברה כזו שוללת מחשבה של מי אנחנו ולאן מועדות פנינו, ובמקום שולחת אותנו לשופינג, לפסי הייצור של הוליווד, לפסי הייצור המוזיקליים וכו'. אפשר להבין את הטענה שאנו חיים על פס ייצור משולל משמעות. במידה זו אני אכן מוצא דמיון לימי הביניים, בהם המשמעות הייתה נסתרת וחוטא מי שינסה להשיגה (ולערער בכך על מעמד הכנסיה). הטכנולוגיה לטעמי אינה אשמה במצב (אני מזדהה עם חלקים נרחבים של העמדה שהצגתי על רגל אחת) ככוח מפעיל, אבל בשל האוטומטיות בה אנו חיים היא מסייעת להחמיר את המצב. השימוש בטכנולוגיה נגזר מהרעיונות החברתיים. לדעתי, בניגוד לימי הביניים, הרעיון הדומיננטי של ימינו הוא רעיון החופש והחירות, שהיות ואינו נתמך ברעיון הסדר (שכנראה היה המוביל בימי הביניים) הוא מאפשר חוליים דומים בסדר גודל אחר. לסיכום, אני סבור שצריך לעשות סינתזה של שני הרעיונות כדי להמעיט את הפעלת הכוח כגורם מרכזי בחברה (פעם כוח של הכנסיה, היום כוח של בעלי ההון).
|
|