בתשובה לגילית, 20/06/01 13:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
עזרי לי להבין. האם שנה בשרות לאומי ועבודה בלשכת הרווחה נתנה לך ידע נרחב וכלי ביקורת טובים כל כך שאת יכולה לקבוע בנחרצות כזו שהאיבחונים הם טיפשיים? הקביעה שלך שלפעמים קל יותר להשליך על דיסלקציה או דיסגרפיה בעיה פשוטה של תירגולת, כללית ושטחית ואינני משוכנע שהיא מיתמכת בממצעים כלשהם. מזכיר לי את הצורה בה ניסו" להילחם "באיטרות על ידי מכות או קשירת ידיים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אני לא מוסמכת לקבוע קביעות נחרצות פחות או יותר מכל אחד אחר כאן. הבעתי את דעתי. דעתי מבוססת על מה שראיתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי גילית, נכון את באמת לא מוסמכת. סבבא אם הדעות, אבל קחי בחשבון שדעות כאלה פוגעות בהרבה ילדים, ממררות את חייהם למעשה, אז אולי בכל זאת כדאי לחשוב עוד רגע לפחות על הנחרצות. א- לא היו פחות ליקויי למידה פעם, היתה הרבה יותר נשירה מבית ספר, רבים מהנושרים היו עם ליקויים כאלה ואחרים. ב- ליקויי למידה כוללים ליקויים שונים, דיסלקציה היא קטגוריה של ליקויים ברמות חומרה שונות. בד"כ אימון לא עוזר ג- ברמות בינוניות ומטה של חומרה, לימוד על ידי אסטרטגיות שונות (שפה כמכלול למשל הזכירו פה או בשיטה "הרגילה" של אות אות וכו') עשויה לעזור - רוב האנשים משתמשים באסטרטגיות שונות על מנת לקרוא (אנחנו למשל קוראים באופן שונה מילה מוכרת ומילה מוחגרנקית.... לא מוכרת) אחת הבעיות יכולה למשל להיות שאחת הדרכים חסומה. ניתן לפצות על ידי שיפור דרכים אחרות ואז באמת רואים שיפור. ד- חלק מהעניין הוא שלילדים שונים מתאימות אסטרטגיות שונות ולכן תמיד התעקשות על אסטרטגיה אחת היא בעייתית, רצויה גמישות ה- מן הסתם יש ילדים או הורים ש "עובדים " על המערכת, אבל מהניסיון שלי (פסיכולית של בית ספר במשך שנה, ועוד כמה שנים פה ושם) ילדים לא במיוחד נהנים מהדימוי הזה , במיוחד לא בגיל צעיר. ובכל מקרה יש המון ילדים במערכת שלא מקבלים עזרה המגיעה להם, הם מקבלים בעיקר זלזול מהמורים, תחושת כשלון מההורים, והמון בקורת. כשרואים ילד כזה מקרוב, זה מאד עצוב. אני באופן אישי מעדיפה לתת הקלה לכמה ילדים למרות שאולי לא מגיע להם ולהניח שאלו שכן זקוקים לעזרה יקבלו אותה. ו- קשה לי לענות לגבי הדייקנות של ניצן, זה דורש באמת בקיאות גבוהה, אני מכירה רק את חלק מהמבחנים, זה נכון שאין מספיק גיבוי מחקרי עדיין לפעמים, אבל ניצן כמו גופים אחרים עושים כדי לשפר זאת. בד"כ לא מסתמכים רק על ניצן, גם ממבחנים פסיכולגיים נוספים ניתן לקבל "רמזים" על קיומם של קשיים. אה וגם, נכון לשנה שעברה, מבחן בניצן עלה 600 ש"ח לא אלפי שקלים. לפחות בב"ס יסודי ניתן לבצע מבחנים גם דרך בית הספר ואז הם בחינם (אבל מלווים את התלמיד).... החלטה לבצע מבחן מתקבלת על ידי הצוות בב"ס לא ההורים! ז- ריטלין , לפחות בשנים האחרונות, חייב במרשם רופא, אבל נכון שגם הם לא פעם ממהרים לרשום. ההורים צריכים להפעיל שיקול דעת ולהתיעץ, יש עוד דרכי טיפול. אבל לגבי החבר מהכנרת... לא לעשות כלום זה לא תמיד לטובת הילד, למרות שנכון כמובן שלפעמים המורים הם סתם חסרי סבלנות ונכונות! ואז עדיף להתעלם מהם... פיספסתי משהו? :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני מזמינה אותך לבדוק את מערכת החינוך החרדית. (לא "אל המעיין"). כמעט אפס אחוז נשירה וכמעט אפס אחוז ילדים שלא יודעים לקרוא. כמעט ואין דבר כזה, יש מודעות עצומה לקריאה מסיבות ידועות, בבית ובביה"ס, והתוצאות בהתאם. אין "יותר" או "פחות" ליקויי למידה, יש מוגדרים בעייתים יותר ומוגדרים פחות. אני מעדיפה לא להגדיר ילד בעייתי בקלות רבה מדי, צר לי שאת רואה בכך פגיעה בו. ב. אימון עוזר גם עוזר, קראי את הבחור הדיסלקט שמעיד על כך כאן ממש. ג.סבבה. אמרתי- ללמד, לא לעשות חיים קלים "הילד דיסלקט". ד.כנ"ל ה. . קראי תגובת מקבל ההקלות המתחזה כאן ממש. שיחק אותה, ובושה למערכת. אין מספר מסויים נתון של ילדים עם בעיות, צריך להגדיר כל ילד. לא אמור להיות שום ילד בעייתי שמתעלמים ממנו או שום ילד ש"מרוויח". ו. האם לא זה מה שאמרתי? שיש לבדוק ולאבחן כמה שיותר ולהגיע לשורש העניין אצל כל ילד ולא להתמכר לדיסלקציה גורפת? גם הורים יכולים להחליט על איבחון. ז.ריטלין מחייב מרשם רופא כמו שאני הייתי חייבת אישור רפואי לפני שיעורי נהיגה. יכולתי להגיע בלי יד- הרופא לא הרים את הראש מהפתק. הורים שמו לב לתופעות הלוואי של הריטלין, ויש כיום עמותה נגד סימום ילדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רק רוצה לחזק את מה שאת אומרת, גם בקשר לסעיף ה, רק שאני רוצה להבהיר משהו. אני לא ביקשתי את ההקלות - אפשר לומר שהן כמעט נכפו עלי. במשך שבועות ארוכים המחנכת שלי נידנדה לי ללכת ליועצת, ומאחר שזה לא עניין אותי ושזה לא היה חשוב לי, לא התייחסתי. בהתקרב הבחינות הלחץ נעשה תקיף יותר, ולבסוף היא כמעט צעקה עלי. נו טוב, הלכתי, ובלי שום בדיקה *חיכה* לי שם אישור. מה גם שלבסוף לא השתמשתי במלוא הפריווילגיות, ולדעתי במקרים שכן השתמשתי ניזוקתי. מעבר לכך, אמצעים אחרים שבהן השתמשו המורות כדי להעלות את הממוצע הכיתתי היו כמעט לא מוסווים, ורובם "לא אתיים", אם יש קוד אתי למסדר האחיות הפדגוגי. נ.ב. הייתי עשוי להרגיש אשם על מעללי, אבל הלימודים התיכוניים שלי היו פיאסקו מתמשך, וזכאותי לשיכתוב היא בפירוש לא הנלעגת שבהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלמלא המדיום הזה הייתי משתמשת במילים כל כך בוטות כנגד ההצרה המטופשת והמעליבה הזאת שכתבת את בכלל יודעת מה ריטלין עושה לילדים היפראקטיבים שאת מעיזה לכתוב את המשפט האידיוטי הזה? את בכלל יודעת מה זה לא להיות מסוגל לשבת לרגע אחד ולהקשיב כשפתאום יש דרך? את בכלל יודעת איך ריטלין עובד ומה המשמעויות של השימוש בו? את יודעת את פוטנציאל ההתמכרות אליו או את ההרכב הכימי שלו? מה את בכלל יודעת שאת מרשה לעצמך להעביר ביקורת כל כך בוטה שתסלחי לי אבל את פשוט מזבלת בשכל (ורציתי לכתוב משהו אחר!) לפני שאת ממציאה המצאות ומדברת על סימום ילדים שבי תפתחי את האינטרנט שאת יודעת להשתמש בו כל כך יפה ותכנסי למדליין שם תוכלי למצוא כמות מכובדת של מאמרים בכל הנוגע לריטלין ואולי תוכלי להשכיל וללמוד משהו אדם בור ולא נאור שכמותך! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל , הרשי לי לציין, שאם את בעצמך קראת כל כך הרבה מאמרים, היתכן שפרט אחד נשמט מהמידע שכה צברת? הריטאלין אכן שייך לסם ממשפחת הקוקאיןוהוא ממכר! נכון, התרופה יכולה לעזור אבל היא ממכרת ולעניין זה את לא יכולה להתכחש.... וחוצמזה ,אולי כדאי שתרגיעי במצב הרוח הקרבי שלך?! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמת? אמת חייבת להתייחס גם לכמות! בטח שאימון עוזר. את כל הילדות שלי הוצאתי על אימונים בקריאה מהירה וכתיבה בלי שגיאות. האמיני לי שכמעט שלא עשיתי שום דבר אחר בילדותי ובנעורי. ברור שזה עזר. כעת יש לי פי עשר פוחת שגיאות כתיב ממה שהיה לי בכיתה ה'. רוב חברי כתבו בכיתה ה' בלי שגיאות בכלל ואני עדיין כותב בשגיאות. הקריאה העברית שלי הפכל לקלה ומהירה יותר בזכות האימון- עבל עדיין היא היתה מספיק איטית בשביל לזכות אותי בתוספות זמן. לפני תחילת לימודי באוניברסיטה התחלתי לקחת טיפול רפואי חדשני בארה"ב. הצלחת הטיפול מנעה ממני את ההתאמות כששפת המבחן היא עברית. את הקריאה האנגלית שלי הטיפול הפך לחסרת שגיאות וללא מעייפת אבל היא עדיין איטית מאוד. היא משתפרת אבל כניארה שעד סוף חיי המחשב יקריא לי את הספרות האנגלית בקול רם לתוך האוזניות. האימון עוזר. טוב שהתעמנתי. אבל הוא לא עוזר מספיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שום חינוך לא בא במקום טיפול רפואי. אבחון של ילד כדיסלקט אמור להפנות אותו לטיפול רפואי לצד הלמידה. הבעיה היא שהמערכת הרפואית מתייחסת אלינו הרבה יותר גרוע מאשר המערכת החינוכית. אישית, אני טס עד לניו יורק, פעם בשנה כדי לקבל טיפול בשיטה שקיימת כבר עשרים שנה (זה מעט זמן בקנה מידה רפואי. הריטלין למשל מוכרת לחלק מהחוקרים כבר שישים שנה). אם את מתעלמת מדיסלקסיה והמורה להתעמלות מתעלם משבר ברגל, אתם לא עושים את תפקידכם טוב יותר. אני משוכנע שיש לך רק כוונות טובות. פשוט כדאי שתקחי דעה זאת בחשבון. אל האתר של הרופא שלי: www.dyslexiaonline.com
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדו, וגם אחרים: אם תקפידו להתיל קישורים ב: //:http, ניתן יהיה ללחוץ עליהם ולהגיע מיד לאתר. דוגמא: http://www.dyslexiaonline.com |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבדקים דרך ניצן לפני שנתיים עלו לי 1200 שקל בשביל האוניברסיטה. אני כבר לא זוכר כמה עלו לי לי מבדקים לבגרויות וכנ"ל בכיתה ג, אבל בכל פעם נידרשתי לעשות מחדש. (מי יודע אולי הילד "נירפא") |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני כמוך שרתתי בשרות בכיתה "קטנה" וגם אני הייתי עדה לכך שכל תלמיד שהיה להם בעיה איתו (היה מפריע בכיתה בצורה עלימה) האיפו לכיתה שאני מכנה "המיזבלה" של הב"ס. לא שאני חס ושלום חושבת שהילדים האלה הם זבל הקוונה שלי בקינוי היא ביחס של המערכת לכיתה ולילדים. נכון היו שם ילדים שלא היו צריכים להיות שם וגם הטיפול באלה שהיו היה מגוחך. אך לדעתי ההתקפה שלך (כמו גם של דובי) נגד כל הנושא של קשיי למידה מותעת. מכוון שזה בבסיסו דבר קיים והפק' הוא במערכת. נ.ב אני מעוד מקווה שהאבחונים הם לא שטויות. כי אני אישית תרמתי להם (במלו הרצינות) לפחות עסר שעות מחיי. מה שגם אם הם מפגרות זה אומר עלי שאני אצלנית או/ומטומטמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דעתך מבוססת על מה שראית? את מצליחה לראות שמערכת העצבים תקינה? את יכולה לראות שאין פגמים עיצביים באיזורי מוח שונים? אם את פשוט 'רואה' איפה יש ואיפה אין בעיות, איך זה שהמומחים הדגולים ביותר צריכים לערוך איבחונים מדוקדקים במשך שעות ארוכות? איך זה שהם צריכים להשתמש במיכשור וערכות מבחן שאת פשוט מסתדרת בלעדיהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, המלחמה באיטרות בשיטה זו הצליחה. היא רק חסרת טעם וממררת את חיי הילד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנה הגדר ''הצליחה''. הילדים הללו אכן למדו לכתוב ביד ימין. אבל הם עדיין עשו פעולות אחרות (כגון צחצוח שיניים) ביד שמאל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתב היד של שמאליים שהורגלו לכתוב ביד ימין הוא בלתי קריא, והבנתי שהם מפתחים בעיות קורדינציה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |