בתשובה לטל כהן, 05/11/04 22:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שאלה טובה. אני רואה כמה שאלות שתשובות אפשריות להן יכולות להשליך על האפשרות שמדובר בפורנוגרפיה. אחת היא, עד כמה בכלל אותן חברות היו צנועות; אם ממילא עירום נשי היה נפוץ בהן, נדמה לי שלא יהיה הרבה ביקוש לפורנוגרפיה (אבל איך אפשר לדעת את *זה*?). אלא אם כן, כמובן, מדובר בפורנוגרפיה גרוטסקית, שמציגה אברים חסרי פרופורציה למי שזה הקטע שלו; יש נישה כזו גם בפורנוגרפיה של היום. וחלק מהפסלים העתיקים הם אכן כאלה; השאלה היא אם יתרון הפרופורציות של הפסלים על-פני הנשים המציאותיות מספיק כדי לפצות על החיסרון הכבד במידת הריאליזם. השאלה השניה היא, עד כמה הפסלים מראים על עידון ומומחיות טכנית. בסיורים מודרכים בשתי מערות בצרפת עם ציורי קיר מפורסמים מתקופת הקרו-מניון, היתה אבחנת-מומחים אחת שמאוד הרשימה אותי כהדיוט. ההדיוט הנאיבי-רומנטי מתאר לעצמו אדם-קדמון אחד, חולמני יותר מחבריו, שנכנס יום אחד למערה, עירבב קצת בוץ ודם של חזירי-בר, ובפרץ של השראה שירבט מה שעלה על דעתו. אבחנת המומחים היא שזה לא יכול להיות: כל מיני עובדות, שרק את חלקן הקטן אני זוכר, מחייבות שהציורים האלו נעשו תוך הפעלת מאמץ טכני ולוגיסטי ניכר ומתמשך, בהכרח על-ידי כמה אנשים (אמן ועוזרים), ומן הסתם למטרה שכלל החברה ראתה כחשובה. פסלי אלת-הפריון-לכאורה לא נראים לעיני הקטנות מרשימים כמו ציורי המערות, ואולי היה יכול לעשות אותן נער משועמם או לכל היותר סוחר פורנגוגרפיה מיומן, אבל מה אני יודע; אם מבט מעמיק מראה שמדובר בטכניקה גבוהה לתקופתה, אפשר לשער שהפָסל היה ידוע ומקובל בחברה, ופחות סביר שהמיומנות הזו התבזבזה על משהו נחות-חברתית כמו הפורנוגרפיה (כפי שאנו מבינים את המושג כיום). השאלה השלישית היא, היכן נמצאו הפסלים: האם באזור מגורים פרטי או שמא במקדש1. השאלה הרביעית היא, האם יש פסלים דומים בחברות פרימיטיביות בנות זמננו, ולמה הם משמשים. טוב, שתי השאלות האחרונות הן יותר קלות, ונותנות תשובה הרבה יותר חזקה משתי הראשונות. מצד שני, הן לא כל כך מעניינות. (-: 1 אבל איך יודעים אם זה בית פרטי או מקדש? מן הסתם לפי פסלים כאלה וממצאים אחרים שדורשים פרשנות, כך שלכאורה זה מעגלי; אבל, נו, ככה זה במדע: יש ממצאים (פסלים שנראים ככה וככה, גומחה כאן ומשהו שנראה כמו מקום ישיבה כאן), ומחפשים תיאוריה שתתאים להם ככל האפשר ("מדובר במקדש, והפסל הוא אלת פריון"); אני יכול רק לקוות שהארכיאולוגים עושים את העבודה הזו כמו שצריך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל על רבים מן הפסלונים מתרבויות עתיקות, המתארים משגל הטרוסקסואלי, מופיעים שמות אל ואלה, לא? ומכאן אפשר להסיק כי הפסלים הם דתיים ומתארים את תהליך היווצרות העולם, או היווצרות הגזע האנושי, עפ"י אותה מיתולוגיה מסויימת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל טל תהה על פסלים קצת אחרים - של "נשים" שופעות אברים. האם גם על אלו כתובים שמות של אלות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שלפחות בחלק מהמקרים כן, אבל מתעצל לגגל על דוגמאות :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר שהפסלים האלו הם פרהיסטוריים, זה יהיה מאוד מאוד משונה אם כתוב עליהם משהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומדוע להפריד בין פורנוגרפיה למקדש? הרבה חוקרים טוענים שמין ודת הלכו (והולכים) ביחד - פולחני דיוניסוס, הלכות ביאה, ארוס וקבלה, טנטרה ואורגזמה ועוד. (ואלה הדברים החדשים יחסית, בעוד הפסלים הללו הם הרבה יותר עתיקים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל המלה "פורנוגרפיה" באה בדיוק להבחין בין ארוטיקה בכל מיני הקשרים - אמנות גבוהה, דת, וכו' - לבין ארוטיקה "נמוכה", שמטרתה לגרות ותו-לא; ואני חושב שדווקא למשמעות זו התכוון טל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אולי ההפרדה (והמילה שיצרה) היא אנכרוניסטית. נראה לי טבעי שבדתות פרמיטיביות שמקדשות את הטבע כמו שהוא, תהיה פחות רתיעה מסקס טהור מאשר בדתות ''רוחניות''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו, מן הסתם, ''השערת האפס'' - שפורנוגרפיה היא מונח לא רלוונטי לחברות פרהסיטוריות. זה אולי מה שגורם לחוקרים לשער מלכתחילה שמדובר במשהו דתי. אבל טל הציע את האפשרות שדווקא כן מדובר בפורנוגרפיה במובנה כיום, פחות או יותר - וזו השערה אפשרית, לפחות על פניה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובחברות שעדיין נותר בהן שמץ מטריארכליות, מן הסתם לא יהיו ארטיפקטים שנועדו לספק מיניות ''גברית'' באופן מוחצן כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1+2. במסע אחר (135) סופר על טענה שהנשים 1 לבושות. אם זה נכון, ואם החברה כללית הייתה די ערומה בזמנו, אולי דוקא מדובר בבגדי שרד אלוהיים. ואם הלבוש היה נפוץ אז זה עידון ומומחיות טכנית. חוץ מזה, מוזכרת שם גם סברה שהן שימשו לחינוך מיני. 1 לגגלנים מוצלחים ממני: ונוס מ- willendorf (אוסטריה), ונוס מ-brassempouy (צרפת), ונוס מ-kostenki(רוסיה), ונוס מ-lespugue (צרפת), התקופה הפלאוליתית המאוחרת, חוקר הטקסטיל ג'יימס אדוואזיו, כתב העת current anthropology. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |