בתשובה לרון בן-יעקב, 19/06/01 17:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הרשה לי לחלוק עימכם סיפור ששמעתי ממכר (היום בשנות השלושים לחייו) לגבי ריטלין. כאשר נכנס המכר (אז כמובן היה ילד) לכיתה א' החליטה המורה שהוא היפראקטיבי כיוון שנהג לשאול שאלות רבות (לא טפשיות אגב) והורתה להוריו לתת לו ריטלין. הוריו החליטו לא לתת לו את התרופה אך הורו לו לומר למורה, במידה ותשאל אם הוא מקבל את הכדורים, שכן. לאחר חודשים מספר נערכה אספת הורים וכאשר נכנסו ההורים למורה שיבחה המורה את התנהגותו של בנם מאז שהוא לוקח ריטלין. בתגובה, שלפה האם את צנצנת (או שמא הייתה זו חפיסה) הריטלין המלאה ונפנפה בה לעיני המורה הנדהמת. המורה *עברה* *התמוטטות* *עצבים* והפסיקה ללמד בבית-הספר. לקח? לא יודע, הורים, היזהרו בילדיכם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
או במילים אחרות - אפקט הפלסבו פועל לפעמים על הרופא... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולכן בניסויים קליניים - הן המטופלים והן המטפלים אינם יודעים מי מקבל מה, מה שנקרא ''עוורון כפול''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משהו כאן נראה לי פגום, על גבול הפלילי ואף הרבה מעבר לו. ריטלין הינו תרופה *המחויבת במרשם רופא*. מורה אינו יכול/רשאי/מוסמך/כל התשובות נכונות להורות למאן דהוא ליטול ריטלין. לכל היותר רשאי (וצריך) המורה להמליץ על הפניה לרופא מתאים (בד"כ נוירולוג, ורצוי נוירולוג ילדים), על מנת שיאבחן האם הילד סובל ממחלה (או לקוי) מסוימת, והאם ריטלין הינו התרופה המתאימה לבעיתו של הילד. אגב, מהכרות אישית, ישנם ילדים אשר הריטלין הינו אכן תרופה המתאימה להם ועוזרת להם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Maybe the situation was different at that time?
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאמר בגליון האחרון של "מדע פופלרי" ברשת מעלה טענות דומות: מסתבר שהמצב לא השתנה הרבה במשך השנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחינת החוקיות של המלצה על ריטלין ללא היוועצות עם רופא? בישראל? מה למדע פופולרי ולזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדובר על החוקיות הספציפית אלא על התופעה בה רופאים רושמים ריטלין ללא בדיקה מספיקה, והרבה פעמים רק על סמך המלצה של רופא. אם אני זוכרת נכון, לפני שנה ומשהו היה תחקיר בעניין גם ב "7 ימים" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המורה עברה התמוטטות עצבים כתוצאה מכך שהוברר לה שהילד לא לקח ריטלין? מגיע למורה הזאת פרס על מעורבותה הרגשית בעבודתה. נשמע לי אמין בערך כמו הסיפור על הצוללן שנמצא שרוף בלב היער לאחר שנשאב ע"י מטוס כיבוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הסיפור שמעתי ממקור ראשון (לא ''חבר של חבר''). ייתכן והוא קצת הגזים, או שאני עיוותתי עובדה שלא בכוונה. בכל אופן, אני זוכר בברור שהמורה עזבה את בית הספר. מי שרוצה לברר -- באיזור הגדה המזרחית של הכינרת, לפני כעשרים וחמש שנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיפור על הצוללן הגיע מהסרט ''מגנוליה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיפור על הצוללן הרבה יותר עתיק. שמעתי אותו לראשונה (כסיפור אמיתי) לפני למעלה מעשרים שנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התמוטתות עצבים? פינו אותה באמבולנס? שמעתי הרבה דברים טיפשיים על הריטלין. אין לי ספק שהבעיה המרכזית של הריטלין היא הרופא שנותן אותה כלאחר יד, בגלל המלצה של איש לא מקצועי. למעט כמה צדיקי סדום, הרופאים מסרבים ללמוד, לטפל ולחקור את בעיתנו. אם הם כבר מטפלים, הם מתעקשים לא להבין מה הם עושים. כשיש בעיות מאשימים את התרופה במקום את הרופא. הכל ידוע ונדוש...אבל זו פעם ראשונה שאני שומע שמראה של חבילת ריטלין עשויי לגרום להתמוטתות עצבים. אם נוריד מהסיפור את אלמנט ההתמוטתות, ישאר סיפור מוכר ומובן. מורה חשבה שהיא רואה בעיה, ומשחדלה לראות אותה, היא חשבה שהבעיה נפתרה. בנוסף לזה, רופא לא אחראי רשם תרופה לא רלוונטית שטוב שלא השתמשו בה. בלי ההתמוטתות אין שום חידוש בסיפור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שים לב, לא הייתה בעצם שום התייחסות לאיכותו של הריטלין כתרופה אלא לקלות-הבלתי-נסבלת של הנפקת תרופה לילדים, ששולבה עם מורה בעלת הפרעה נפשית (כנראה) שהתגברה עקב הארוע הטראומטי הנ"ל. מה שהסיפור בא להראות (וזה מתקשר להאשמות שלא ביססת לגבי משרד החינוך) ש"המערכת" אוהבת פתרונות קסם קלים לפעמים. לכן, ייתכן ונוח לאבחן ילדים לעיתים (נדירות יותר או פחות) כדיסלקטים/דיסגרפיים ולא לרדת לשורש הבעיה האמיתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות לדעתי את צודקת. אני טס פעם בשנה לניו-יורק כדי לקבל על חשבוני טיפול רפואי מוצלח מרופא אחראי. יש גם כמה רופאים אחראיים בארץ שנותנים ריטלין. הריטלין היא הישג מדעי (מוצק ומוכח) בן שישים שנה. הריטלין לבדה לא מספיקה לי. הבעיה עם הריטלין היא 'רצח האופי' שעושים לה. לה ולא לרשלנים שעשויים לתת אותה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סדרה של מחקרים במימונם של מכון הבריאות הלאומי ומכון בריאות הנפש הלאומי בארה"ב מראה שההשפעה של תרופות (ריטלין, קונסרטה וכד') דועכת לאחר כ-14 חודשים ואין להן תרומה חיובית לאחר 3 שנים. הושוו קבוצות ילדים שקיבלו טיפול תרופתי, ,תרופות וטיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכולוגי בלבד, ומעקב רפואי סטנדרטי. אחד החוקרים מדגיש שהממצאים לא אומרים שטיפול תרופתי איננו יעיל לטווח הארוך ויכול להיות שהוא יעיל עבור ילדים מסוימים בתנאים אופטימליים. הממצאים מצביעים על כך שלקיחת תרופות לאורך זמן עלולה לפגוע בצמיחה של הילד, וסיכון להתנהגות עבריינית ושימוש בסמים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |