בתשובה לדובי קננגיסר, 01/11/04 11:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
השרות הצבאי שלי היה מצד אחד מאוד משמעותי ומצד שני מאוד מתסכל ומדכא. היה לי ברור שההוראה היא התחום בו אמצא משמעות ועיניין (אני גם מגיעה משושלת של מורים אידיאליסטים, כך ש"הקללה המשפחתית" היה חלק מהעניין), אך גם היה לי מאוד ברור שמערכת החינוך הישראלית היא גם הקבר של החינוך בארץ. התקציבים הבעיתיים, המשכורת המאוד לא מתגמלת, עבודת הצוות המאוד לא תומכת, האכילה של המורים את ההנהלה וההנהלה את המורים באופן מאוד לא אנושי, התנאים הלחוצים (צדק מי שאמר שלמורה מן המניין יש זמן מאוד קצוב), תוכניות הלימודים שאינן לרוחי ועוד (ביניהם גם התנאים הפיזיים של הכיתות והילדים). ובכן, עשיתי נסיונות כושלים להתרחק מהתחום (חזרתי ללימודי אמנות מסוג כלשהוא, עבדתי בארכיון- אפרופו קברים…) ואחרי כמה שנים בביצה הישראלית הלודביג ואני החלטנו לתת קפיצה אחת גדולה אל מחוצה לה- והיום אנו משקיפים על העולם מן הצד השני, מארץ הקנגורו, הקואלה והבומרנג. פה גיליתי מחדש את החינוך, כרגע מן הצד של הקהילה היהודית הרפורמית, אבל עם שאיפות להשתלב במערכת הכללית. אין מה לומר, באמת עולם אחר. כיתות יותר קטנות, יחס טוב בתוך הצוות, אנשים שבאמת מנסים ללמד ולהגיע אל התלמידים, מוטיבציה- ומשכורות של בני-אדם. אני מקווה להתחיל ללמוד באוניברסיטה כאן בעוד כמה חודשים ולעשות תואר בהוראת אמנות (ולשלב שתי אהבות עם משכורת נאותה). אז התשובה היא שכן החלטתי להיות מורה- אבל לא בבית ספרנו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
חבל שהפסדנו אותך. סליחה על הציונות הטרחנית-להחריד: מה יהיה אם כל מי שטוב, אכפתי וראוי - יעזוב אותנו? (את לא חייבת לענות, אני זורקת את השאלה לחלל האויר לא משום שמישהו יכול לענות עליה אלא מתוך עצב) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התשובה היא פשוטה - רק הברארה תישאר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה המחיר של התערבות של המדינה בחיינו. מכפיה הטובים בורחים. אם נפריט את מערכת החינוך, נוריד מיסים ונתן יותר חופש, הטובים יחזרו בהמוניהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מילא ישארו, אבל למה נראה לך שיחזרו בהמוניהם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר אנשים שרוצים לעלות ומכירים ביתרונות של מדינה יהודית. מדובר על בחירה בין רמת חיים לבין מדינה יהודית. כראייה הבה נראה את העלייה מארה"ב לאחר מלחמת ששת הימים כאשר הגיעו מעל 100,000 עולים ורבים מהם חזרו חזרה בגלל התנאים. רבים מהיורדים הם בלבם כאן ורק בגלל רמת החיים אינם נמצאים איתנו. מדינת ישראל צריכה לבחור בין מדינת רווחה הממגנטת אליה את לא יוצלחי כל העולם, או מדינה חופשית המושכת אליה את יהודי כל העולם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |