|
||||
|
||||
אני חושב שאתה לא מודע לכח שיש להורים במקומות בהם יש תחרות, ולכאב הראש במובן החיובי שזה גורם למנהלים. בלי שהורים בקשו, בלי שהורים נעלמו, ברגע שיש תחרות המנהלים מתחילים לחפש את כל הדרכים שבעולם למשוך תלמידים. זאת הסיבה שהמערכת כל כך מתנגדת לתחרות. זה פשוט כאב ראש גדול מדי. ולגבי ההורים, חבר שלי מצא שהבת שלו חוטפת מכות מתלמידים גדולים והעביר אותה בי''ס. אחר רואה האם הילד שלו שמח או עצוב. שלישי שמבין במתמטיקה רואה אם הילד יודע או לא. רביעי רואה האם הילדים באים הביתה ויש להם מה לספר. ויש עוד המון דברים. בעולם של תחרות, המנהל חייב להתייחס לכל תלונה. מי שמתעלם אפילו מדבר אחד בעולם של תחרות הוא פשוט מטורף. כי ייתכן שלאף אחד לא אכפת, אולם ייתכן שהורה אחד ילך ויספר לכולם שהרמה במתמטיקה לא משהו ואז הוא בצרה גדולה. אם זה שטויות, הוא יציג הוכחות כנגד או יתעלם כי כולם יודעים שזה שמספר לא אמין, אולם אם יש בזה אמת הוא יפעל כמו שד. |
|
||||
|
||||
ממה שראיתי בתיכון בו למדו הילדים שלי, שיטת ההנהלה למשוך תלמידים התבטאה לאו דווקא בדאגה לרמה הגבוהה של הלימודים אלא במידה רבה באופן הפוך. דאגו שם להוציא לפנסיה מוקדמת שני מורים למתמטיקה שנחשבו בפירוש מורים מקצועיים וטובים - ובמקומם הובאו מורים צעירים ו"קוליים", "גזעיים" - כאלה שנסיונם המקצועי מצומצם, אבל הם מתלבשים בסגנון הקרוב לזה של התלמידים, יודעים את שמות הזמרים והלהקות ומתמצאים בהתפתחויות האחרונות ב"המורדים" (או מה שזה לא יהיה, סדרת הטלויזיה הכי אופנתית). ואכן - נראה שהשיטה הצליחה וביה"ס, שהיה מקודם מכובד וכאילו קצת "כבד" - נעשה בעל תדמית יותר קלה ופופולרית, להפתעתי לא רק בקרב התלמידים אלא גם בקרב ההורים. אני מקווה שאתבדה - אבל אני חושש שהדבר ייהפך למגמה ההולכת ומתפשטת - "קוליות", במסגרת התחרות, במקום רמה לימודית גבוהה. והורים שתגיד להם שציוני הבגרות של ילדיהם יותר חשובים מן הגזעיות של המורה - חלקם יענו לך: "תן לילדים להיות ילדים, ילדות יש רק פעם אחת, ולשפר את ציוני הבגרות אפשר גם אחר כך". |
|
||||
|
||||
עכשיו נותר לשאול האם המיעוט הנכבד עליו אתה נמנה יתמרד ויבחר לו בי''ס רציני. אני מבטיחך נאמנה שאם זה יקרה, כל התופעות הרעות ייעלמו כעשן תוך כמה שנים. אבל ייתכן שאין באמת תחרות בסביבה ואין בסביבה שלך אף בי''ס שמעוניין למשוך אליו כמה כיתות של תלמידים להורים שרוצים שהם ילמדו. אם זה המצב, זה לא בגלל התחרות אלא בגלל הרגולציה. בהרבה מקרים רגולציה גוררת תחרות לכיוון הגרוע, כפי שכבר נדון באתר זה לגבי תכנים בטלוויזיה. |
|
||||
|
||||
מישהו עוד משתמש במילה "גזעי" כיום? |
|
||||
|
||||
מגַדלי כלבים. |
|
||||
|
||||
אני לא מעודכן. מה המילה שמחליפה אותה? |
|
||||
|
||||
קול? אני לא חושב שמישהו אי פעם באמת השתמש במילה "גזעי" מחוץ לתוכניות טלוויזיה שניסו להיות מאגניבות. אה, זהו. מאגניב, זו המילה. |
|
||||
|
||||
היי, ההיסטוריה לא התחילה כש*אתה* היית בן טיפש עשרה. "גזעי" היה גם היה בשימוש תדיר, וכמה מתושלחים כאן אפילו זוכרים את "אייזן בטון" ששימש בתפקיד דומה דור אחד קודם, עד שנעלם יחד עם החור שבגרוש. |
|
||||
|
||||
מה, ברצינות? מישהו באמת השתמש במילה גזעי בלי להיות ציני או קלולס? אללי, אתם הזקנים - משהו משהו אתם. |
|
||||
|
||||
מה, ברצינות? מישהו באמת משתמש במילה קלולס בלי להיות ציני? אללי, אתם הזקנים - משהו משהו אתם. |
|
||||
|
||||
אמא שלי משתמשת במילה גזעי. אם תפתח במקרה יומנים אישיים של אנשים שנולדו בשנות החמישים יתכן ותתקל במילה. את ''גזעי'' החליפה מגניב, אותה החליפה קול. |
|
||||
|
||||
הקול היה כאן לתקופה קצרה, לצד ה"מזניב" הלא ברור1 וה"מדליק"2 עד שבצעד הפוך על הפוך החליף אותם המאג-ניב, המלעלי. 1תחילת ימי הערוץ השני 2אותו אפשר עדיין למצוא בקרב זקנים שלא הפנימו את העובדה ש, לא. פשוט לא. |
|
||||
|
||||
השאלה המעניינת היא האם המזניב הומצא בידי פרסומאי הצ'יטוס, או שהם רק רכבו על הגל של הביטוי הבהחלט לא ברור הזה. |
|
||||
|
||||
או אורי פינק. או שזה אותו הדבר, לצורך העניין. (וצ'יטוס זה מגעיל כמעט כמו טונה. יאק.) _________ העלמה עפרונית, וניסיונות כושלים למצוא את יכולות הריכוז שלה מחדש. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |