|
||||
|
||||
עברו כבר אי אלו שנים מאז הייתי ביסודי, וגם כך אינני מצטיין בזכרון נפלא. אני זוכר יחס אישי מהמורה שהייתה לי בכיתה ב', פחות מכך מהמורה שהייתה לי בכיתה א'. את המורות מכיתה ג' אני כבר לא כל כך זוכר. היחס האישי הזה ניתן במהלך השיעורים, כאשר יתר התלמידים היו עסוקים בפעילויות שונות, המורה הייתה מזמנת כל מיני תלמידים אליה כדי לדבר איתם. מכיוון שלא ממש הייתי ילד בעייתי, השיחות איתי היו יותר בקטע של "מה שלומך, הכל בסדר?", ולא משהו מעבר לכך. אין לי זכרונות ברורים לגבי מה היה תוכן השיחות עם תלמידים אחרים. |
|
||||
|
||||
זה תואם את מה שידוע לי. 10% מורים משכמם ומעלה שמצליחים למרות המערכת להצליח איכשהו, עוד 10-20% שהם בסדר - אין תלונות. ועוד 50-60% שהם חור שחור וחוץ מהשם שלהם אתה לא זוכר מהם שום דבר טוב (ובהרבה מקרים גם שום דבר רע). על העוד 10% עדיף לא לדבר. בהינתן המבנה של המערכת איני יכול להאשימם בכלום, חוץ מהיותם תוצרים של המערכת. |
|
||||
|
||||
הסטטיסטיקה שלי, הן כתלמיד, ובעיקר כהורה, מרשימה יותר. אולי סתם היה לי מזל, ואולי השוברים שלי שווים יותר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |