|
צריכים להיות כאן שני רבדים: זה שבחוק וזה שבפסיקה.
החוק צריך להבחין בין תוכנות שמטרתן עידוד עבריינות ואחרות באמצעות שני מבחנים בסיסיים: א. האפשרויות שהתוכנה כוללת ומציעה: אפשרויות אלו צריכות להיות למטרות חוקיות על פניהן ובנוסף, כאלו שבאופן סביר ניתן היה לראות אותן משמשות לצרכים חוקיים. לדוגמה, הקמת רשת עמית-לעמית סגורה עומדת במבחן זה, משום שניתן בהחלט להצביע על כך שלבתי עסק, בתי ספר, וגורמים דומים בעלי רשת פנימית יכול להיות שימוש סביר וחוקי ברשת כזו או פרוטוקול כזה. לעומת זאת, רשת פתוחה תצטרך להצביע איך בדיוק היא עומדת לשמש קהל רחב יותר ומה התועלת היכולה לנבוע מכך בשימוש חוקי למשתמשים או רוכשים. או דוגמה שלישית, תוכנה המכנה עצמה warez מגדירה עצמה מראש כתוכנה שייעודה הוא גניבה ולכן יש נטל הוכחה די ברור עליה.
ב. מבחן השימוש: מעבר למטרות המוצהרות ואחרי הוכחת סבירותן, תוכנה תצטרך להראות כי אכן נעשה בה שימוש בקנה מידה כלשהו לפחות לצרכים לגיטימיים. כלומר, יהיה צורך להראות כי לא רק שהתוכנה *יכולה* לשמש גם צרכים לגיטימיים, היא גם משמשת צרכים כאלו *בפועל*.
|
|