|
הם, אותם ''אנוסים של הדמוקרטיה'', אכן קיימים. כלפי חוץ הם אומרים שזהו רצח פוליטי ונורא לא בסדר, ובינם ולבין עצמם, בשיחות סלון בלב חברון, קפה שחור ביד ועוזי טעון, סיגריה בפה ועיניים רושפות הם שמחים וצוהלים, עמיר הגיע בדיוק בזמן הנכון, רגע לפני שרבין ז''ל הגיע לחלק של מימוש תוכניתו, בדיוק ברגע הזה הפרופוגנדה שהם ניהלו, ביעילות שאפילו גבלס לא היה מתבייש בה, החלה להניב פרי. לאחר הרצח אנשים מסוימים, מהמפד''ל ומהליכוד החלו להכות על חטא ולהתנצל על דברים שלא היו צריכים להאמר או הפגנות שלהן לא היו צריכים לתת את תמיכתם. המשטמה כלפי השמאל הייתה אז, בימים ההם בזמן הזה, בלתי נסבלת, רבין ואנשים שצידדו בדעותיו נעשו לאוייבי העם, בוגדים, מפקירי ''ארץ האבות''. תחת כל עץ רענן ישב מתנחל משיחי עם פליירים וקול צורמני וצעק. הם אכן קיימים, אותם ''אנוסים של הדמוקרטיה'', ועתה, כאשר דרך חייהם והמטרה שהציבו לעצמם, ולישראל, מאויימות, הם שוב מרימים את ראשיהם ויורקים לכל עבר.
|
|