|
||||
|
||||
ואם כבר פיצות דקות - איך אפשר בלי ביג מאמא האגדית? הייתכן סקר פיצות מקיף שאינו כולל אותה? |
|
||||
|
||||
אני דווקא מעדיף את העבות. כמה יותר עבה - יותר טוב. הוי, איה הימים של השיקאגו פיצה פאי פקטורי... שם אכלנו כמה דברים טובים, שתינו כמה דברים טובים (מיץ תות!) ועשינו מעצמנו אידיוטים גמורים בסיוע מספר מגוחך של קשיות... |
|
||||
|
||||
אכן טרנד העבות הגיע לשיאו המוצלח יחסית בפאי פקטורי1 (זה היה לפני פאי * e שנים, לא?), אבל מאז התבגרנו וטעמנו השתבח, הלא כן? 1 it's So early nineties
|
|
||||
|
||||
הוריי לימים הטובים ההם! זו היית הפיצה המושלמת, והבעיה היחידה הייתה שלא היה להם שוקו בתפריט. |
|
||||
|
||||
בחסות האלמוניות המבורכת - איפה ביג מאמא? (חשבתי שהיא נסגרה) |
|
||||
|
||||
עדיין בנג'ארה, ליד השוק. וגם הפסטות שלהם ראויות. |
|
||||
|
||||
הפיצות של ביג מאמא אכן נפלאות. הפסטות נוראות. כבדות, די בהן להפיל אדם מבוגר לכמה שעות טובות. אפקטיוויות כנגד נידנודי שינה. אני מהאסכולה הגורסת כי בכל מקום יש לאכול רק את הדבר שהוא עושה הכי טוב (עם יוצא דופן אחד - כנאפה, שטובים בכמה סקציות). במלים אחרות: פיצות בביג מאמא. פסטות בפסטה מיה. |
|
||||
|
||||
ועל זה נאמר: "תפסת מרובה לא ת'פסטה". אז אנחנו מסכימים על הפיצות של ביג מאמא ועל פסטה מיה, שאכן משובחת בפסטתה במאוד מאוד. אמליץ אם כן, מנסיון, לחלוק פסטה מאמא בין שני אנשים, כך שאפקט ההפלה מצטמצם פלאות, בעוד שלחווית האכילה המשותפת יתרונות משלה. |
|
||||
|
||||
''עגבניה'' היא סוג של חיקוי לביג מאמא, לא רע אך גם לא מדהים בסופו של דבר, בין הרשתות, בחרתי בפיצה מטר |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |