בתשובה לדובי קננגיסר, 28/10/04 1:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בתגובה 256905 כתוב במפורש שהפרטת המערכת תביא לכמה בתי ספר טובים והמון בתי ספר איומים ונוראים, שלא לדבר על הקצנת פערי המעמדות בחברה. מסקנה הכרחית היא שרוב גדול של ההורים בארץ לא אכפת להם מלימודי הילדים ולא מעוניינים לשלם כסף עבור קידום הלימודים של ילדיהם. האם יש לך הסבר אחר? או שמא ההנחה היא שברגע שתהיה הפרטה אנשים יפסיקו להיות מוכנים לשלם עבור לימודי ילדיהם? * שים לב לטענה שלך: רוב הילדים משתמשים בשיעורים פרטיים. בשביל מה בעצם הם הולכים לבי"ס? למה שלא יבואו פעם בחודש לעשות מבחן? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
רוב הילדים משתמשים בשיעורים פרטיים. הם הולכים לבי"ס על מנת לפטור את הוריהם מהצורך להשגיח עליהם, כדי ש(ההורים) יוכלו להתפנות לעסוק בדברים המכניסים להם כסף, אותו ישלמו עבור השיעורים הפרטיים. "כי מה עושה בטלן ללא פרוטה שוכב בנחת על החוף אך לו היה יוצא קצת לעבוד היה סוף סוף מרוויח כסף טוב ואז יכול היה אותו בטלן לשכב בנחת על החוף." תורת היחסים ביצוע: שמעון ישראלי מילים: דן אלמגור |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דיברתי על הערים המבוססות. בערים הפחות מבוססות, להורים עדיין אכפת מהילדים שלהם, אבל אין להם כסף לשלם. ואז מה? הם לא יקבלו חינוך? הדמגוגיה שלך, כאילו מי שלא ישלם לא אכפת לו מהילדים, היא אינפנטילית, אם תסלח לי. אתה צריך לראות תלושי משכורת של אנשים כדי להבין למה אין להם כסף לממן חינוך פרטי לילדיהם? אני דיברתי על מחצית, בערים המבוססות. זה אפילו לא קרוב לרוב. הם הולכים לבי"ס בשביל שאר המקצועות, אלה שהם לא זקוקים לתגבור מיוחד כדי להצליח ללמוד אותם בביה"ס הסטנדרטי. מי שזקוק לתגבור בכל או רוב המקצועות, בדרך כלל עובר לתיכון אקסטרני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שזקוק לתגבור בכל או רוב המקצועות, בדרך כלל עובר למסגרת החינוך המיוחד, או נפלט לחלוטין ממערכת החינוך. מי שמגיע לתיכון אקסטרני זה בד"כ מי שלא מסתדר עם המסגרת של בית הספר הרגיל (או להיפך: מי שהמסגרת של בית הספר הרגיל לא מסתדרת איתו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה פירוש "זקוק לתגבור ברוב או בכל המקצועות?" האם הוא לא מבין את הנאמר בכיתה או שהוא לא לומד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו אני בכלל לא מבין. לא רק שאתה טוען שמעל מחצית (אבל לא הרוב) מההורים מוכנים להוציא מאות שקלים לחודש על חינוך ילדיהם (כלומר אכפת להם מחינוך ילדיהם), אתה גם טוען שאלו שאין להם כסף לשיעורים פרטיים אכפת להם מהילדים שלהם והם יתאמצו לבחור את ביה''ס הכי טוב. איני מצליח ליישב את זה עם הניבוי של שוקי שמאל שבמקרה של תחרות יהיו המון בתי ספר גרועים. במופלא ממני לא אדרוש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין כסף - אין אפשרות לבחור בטוב ביותר. כשאין בכלל אנשים עם כסף באזור בו אתה גר - אין גם בתי ספר טובים שמוקמים שם, כי זה לא שווה את ההשקעה. מתי אני אמרתי "מעל למחצית"? אני אמרתי כמחצית מהתלמידים בישובים מבוססים - הרבה מתחת לזה בישובים העניים יותר. סך הכל: מיעוט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש להם שוברים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואתה באמת מאמין שבתי הספר יסתפקו בשוברים ולא ידרשו כל מיני תשלומי השלמה? תוספת חוגים, תוספת ארוחה, תוספת למורה עם תואר שני, תוספת למורה עם דוקטורט, תוספת מסיבת חנוכה, תוספת שיפוצים, תוספת מים, תוספת נייר טואלט וכן הלאה. הרי לא יעלה על הדעת, יעקב, שנטיל רגולציה על בתי הספר ונמנע מהם לפעול על פי חוקי השוק החופשי. הלא כן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשלומי ההורים נובעים מהרגולציה. מה האלטרנטיבה העומדת בפני ההורה שאינו רוצה לשלם היום? להיות מוקע כאויב העם הרוצה להרוס את חינוך ילדי ישראל. בי"ס פרטי גובה סכום אחד וזהו. הוא אינו זקוק למסווה כדי לגבות כסף. לעומת זאת בשוק חופשי ההורים לא יצטרכו להגיד כלום. המנהל לא יעיז לנסות לגבות יותר ממה שפלח השוק שלו מוכן לשלם כי הוא עלול לאבד את תלמידיו. ואם יש שוק מספיק גדול (כמה עשרות תלמידים) לתשלום של אפס מעבר לשובר, אז יהיה בי"ס שיקים את הכיתה הכי טובה שרק ניתן בעלות של אפס מעבר לשובר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הכיתה הכי טובה שרק ניתן בעלות של אפס מעבר לשובר." - אה, זאת בטח הכיתה הזאת שבה לומדים ממש-ממש את*כל* האל"ף-בי"ת, מבלי להחסיר כמה אותיות. זה לא אומר שלומדים גם לסדר מהן מילים - אבל לומדים את *כל* האותיות, עשרים ושתיים. וכן גם חיסור וחיבור בגבולות החמישים - אבל חיבור וחיסור טוב-טוב! מה, יש לכם טענות? באיזו חוצפה? הרי קיבלתם את הכיתה הכי טובה שרק ניתן בעלות של אפס מעבר לשובר הקסמים! ומה הועילו חכמים? גורנישט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם אתה משמיץ, בלי הצדקה. מלמדים לא רק 22 אותיות, אלא יש גם בונוס: עוד חמש סופיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יהיה היטל מנצפ''ך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל תושבי אזורי עדיפות לאומית1 יקבלו פטור ממנו. __ 1 עדיפות לאומית א'. תושבי אזורי עדיפות לאומית ב' יקבלו פטור חלקי (וישארו עם היטל פ"ך) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שליש מהתלמידים במערכת הממלכתית שלך יוצאים לא כל כך קוראים. 1 כ 60% מההורים אמרו בסקר שהם לא סומכים על מערכת החינוך שיעזור להם כשיצטרכו 2. לך אין טענות אז אתה עובר ללעג. מעניין לדעת אם יש לך ילדים בבי"ס יסודי. 1 האם עדיין מבקשים ממלש"בים לקרוא את המשפט על דרך החתחתים? 2 ה 40% כנראה כוללים כל מיני פתיים שהם תוצרים של מערכת החינוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שתי אופציות: או שמותר לגבות מעל לשווי השובר, ואז שוב אנחנו במצב של חינוך לעשירים בלבד כשהעניים מקבלים את הדרעק, או שאסור לגבות מעל לשווי השובר, ואז יקרה בדיוק מה שקורה היום, עם כל מיני תשלומים נלווים בתירוצים שונים ומשונים. המנהל לא יעיז לגבות יותר? למה? איזו אלטרנטיבה כבר תהיה לתלמידי דימונה שהוריהם מרוויחים שכר מינימום? נראה לך שמישהו ישקיע בהקמת בית-ספר כשכל מה שהוא יקבל מזה זה את שווי השוברים המעאפנים של המדינה? אני פשוט תוהה אם הכיתה הכי טובה שרק ניתן בעלות של אפס מעבר לשובר היא לא הרבה יותר גרועה מהכיתה הגרועה ביותר שרק ניתן תחת מערכת מרוגלצת כדבעי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במערכת מרוגלצת לא מלמדים כלכלה. כמה קשה להיות מורה ולהסביר את המובן מאליו. יש רכב לעשירים, יש רכב לבינוניים ויש רכב לבעלי שכר מינימום 1. יש מיקרוגל לעשירים, יש מקרוגל לעניים ויש מקרוגל ב 300 שקל בשני תשלומים. יש ביצים לעניים, ביצים סופר טריים ויש ביצי חופש למליונרים. נכון שהרכבים של העשירים יותר טובים מאלו של העניים, המקרוגלים של העשירים יותר טובים משל העניים והביצים של העשירים יותר חופשיים משל העניים - וגם החינוך של העשירים יותר טוב מזה של העניים. זהו חוק טבע במדינות מתוקנות 2. השאלה היא האם הסוחרים הממולחים יכולים לאורך ימים למכור לעניים רכבים בלי מנוע, ביצים סרוחות, ומיקרוגל מסרטן. כלומר, האם כאשר ההורים יגלו שהביצים שמר ורשכענסקי הן סרוחות הם ימשיכו לקנות אותם ויטענו שעניים צריכים לקנות ביצים סרוחות? אם יהיו מספיק הורים שמעוניינים בחינוך בלי תוספת תשלום, יהיו מספיק בתי"ס שיתחרו בנישה הזאת גם בדימונה מוכת האבטלה. אותו אדם שרוצה להקים בי"ס יבחר האם להקים בי"ס לעשירים או לעניים לפי היכן שיש שוק, בדיוק כמו זה שמחליט לייצר עוגיות. ואם בדימונה יש בי"ס דרעק כי המנהל הוא דמות מושחתת שמונתה על ידי המפלגה, הוא ילך לדימונה ויגיד להורים אני אעשה יותר טוב ממנו, בואו אלי. האמירה שלך: "אני פשוט תוהה אם הכיתה הכי טובה שרק ניתן בעלות של אפס מעבר לשובר היא לא הרבה יותר גרועה מהכיתה הגרועה ביותר שרק ניתן תחת מערכת מרוגלצת כדבעי." היא מסוג האמירות חסרות השחר בעלות מראה מלומד. הבה ננתח אותה: היום המדינה מוציאה 700 שקל לחודש לילד ומצליחה לתת X. מכיון שהמערכת מרוגלצת, כך וכך שקלים (נגיד 200) הולכים לזבל. אם המדינה תתן שוברים של 500 שקל לחודש ותוריד קצת מיסים, לבתיה"ס יהיה בדיוק אותו סכום כסף אבל יהיה להם הרבה יותר חופש ומוטיווציה להצליח. למה לעזאזל הם לא יצליחו לתת חינוך יותר טוב? 1 יש אפילו הצעת חוק שבעלי רכב יוכלו לקבל הבטחת הכנסה. 2 אפשר לחוקק חוק האוסר מתן שיעורים פרטיים, כמו בדרום קוריאה. זה מתכון מצויין לכניסת המאפייה לתחום. לחילופין אפשר לרושש את המדינה כדי שכולם יהיו עניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שדובי ניסה להגיד שבישובים קטנים ועניים, סביר להניח שלא יהיה יותר מבית ספר אחד, כך שלמעשה להורים לא יהיה חופש לבחור לאן לשלוח את ילדיהם. מצד שני, אילו ישובים מבודדים וקטנים כבר יש בישראל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בי"ס יסודי אופטימלי על פי ועדת דוברת יש בה 300-500 תלמידים. לדעתי, בי"ס יכול לחיות יפה מאוד גם עם 150 תלמידים. אפשר אפילו להקים בי"ס רב גילאי עם 20 תלמידים אם רוצים. האם יש ישובים עניים שאין בהם אלף ילדים, בישראל? כמו שאמרת אני חושב שלא. אם מדובר על מושבים קטנים, הרי שמי שגר בהם יש לו את הבחירה לעבור דירה אם החינוך ביישוב דפוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רכבים בלי מנוע וביצים סרוחות קל לזהות. מיקרוגלים מסרטנים, לעומת זאת, אתה יכול למכור חופשי לעניים, והם לא ידעו עד שיהיה מאוחר מדי. חינוך זה קצת אותו הדבר. עד שתבין שהילד שלך מקבל זבל של חינוך, זה כבר יהיה מאוחר מדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מישהו רוצה להקים בי"ס כדי לעשות מכה ולהעלם - הצדק איתך. אולם אם אדם רוצה שיגיעו לביה"ס שלו תלמידים במשך יותר משנתיים שלוש, עליו לדאוג לאיכות טובה, בדיוק כמו שהוא לא יכול למכור מקרוגלים מסרטנים. יצויין שבניגוד למקרוגלים, קשה מאוד לשנות את הכיתוב על בי"ס רע ולמצוא פראיירים חדשים. אם ביה"ס שלך רע ידעו את זה בכל מקום. לא כמו במשרד החינוך שמעבירים מורים ומנהלים כושלים ממקום למקום 1. 1 אני שמעתי על גננת שהתעקשה להשאר בעבודה למרות שהציבור לא חפץ בה. לאחר שסולקה משני מקומות היא קבלה עבודה בשכונה שלה. שם הדברים הגיעו לידי כך שהיא לא רק סולקה מעבודתה - היא סולקה בבושת פנים מהבית שלה. במבנה תחרותי, גננת מסכנה זאת לא היתה יוצאת למלחמה והיתה מוצאת עבודה שיותר הולמת את כישוריה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נמשיך עם ההגיון שלך: הורים ל-10 ילדים פחות מעוניינים בחינוך ילדיהם מהורים ל-2 ילדים. לא פעם למקרא התגובות שלך, אני תוהה מהו האילוץ המוביל אותך תמיד מנקודה עניינית כלשהי אל תהומות תאוריות העיוואים שלך. באמת יש בעיה של הבדלים בנכונות להשקיע בחינוך. איני רואה איך הפרטת החינוך תורמת לפתרון הבעיה. בהקשר זה אני נזכר בספר המעניין "צבע המים" של ג'יימס מקברייד, שחור אמריקאי (עם שורשים יהודיים). הספר מספר על המאמץ הסיזיפי שהשקיעה האם בחינוך 12 ילדיה. למרות שרוב הילדים הם בוגרי קולג'ים (חלקם אקדמאים), איש מהם אינו בולט בתחום האקדמי שלו והמצטיין בהם הוא המחבר המגדיר עצמו עיתונאי, סופר, מלחין וסקסופוניסט. מה שאולי מראה שכוח רצון לא רגיל עשוי לכופף את המציאות, אך בסופו של דבר המציאות הכלכלית-חברתית שוטפת את כל ה"הפרעות" הללו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, המציאות מגבילה את היכולת של האדם לשנות את עמדתו, ועליו להאבק כדי לעלות. הדבר היחיד שניתן לעשות זה לקיים משטר שיאפשר לבן אדם לכופף את המציאות עד כמה שניתן. המשטר הזה הינו משטר החופש הליברלי. ככל שיש יותר חופש יש יותר מוביליות. וככל שיש פחות חופש, ואין זה משנה אם זה נעשה מתוך רשעות או מתוך רצון לעזור לחלשים, יש פחות סיכוי למוביליות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לפחות לא רואה את הקשר הישיר בין חופש מוגבל למוביליות מוגבלת. פיוטר הגדול היה עריץ נורא ודוקא חסיד של מוביליות (נדמה לי שאשתו השנייה היתה כובסת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשתדל להראות לך, ואקווה שווטסון וד"ר בר ביצוע יופיעו ויעזרו קצת: אחד הדרכים להתקדם קשור לעשיית הרבה כסף. בשוק חופשי אתה צריך לתת מוצר טוב ו/או לעבוד קשה. בשוק מרוגלץ אתה צריך קשרים. בהעדר חופש, מערכת החינוך גרועה. אין חופש להקים בתי ספר יותר טובים. מי שמפסיד מזה הם העניים אשר אינם יכולים לממן לעצמם שיעורים פרטיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בשוק חופשי אתה צריך קשרים: אמנם לא קשרים עם הממשל, אבל קשרים עם הבנקים (כדי שיסמכו עליך הקטן ויתנו לך הלוואה), קשרים עם בעלי עסקים אחרים שיוכלו לסייע וליעץ לך (וגם כך תוכל להכיר עסקים איתם תוכל לסגור חוזים, והם אכן יתנו בך יותר אמון) וכו'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. השאלה היא המינון מבחינת נקודת המבט של מי שלמטה. בשוק חופשי יש לו סיכוי לשכנע אחד מאלפי בעלי הון. בשוק ממשלתי הסיכוי שלו למצוא קשרים שואף לאפס אלא כנציג ''אותנטי'' של המקופחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צריך להרוויח הרבה כסף אתה צריך מנגנון ריווחי הרבה מכירות וכן הלאה? איך הגעת לזה שצריך מוצר טוב? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |