|
||||
|
||||
האם הקלטת המופע בלי אישור היא הפרת זכויות יוצרים והאזנה לה בלי אישור אינה הפרת זכויות יוצרים? אם ההופעה עצמה אינה אקט שיש עליו זכויות יוצרים, מדוע יש זכויות כאלו על שכפולה? אין ספק שאם המקרה שלפנינו היה פריצה לחנות וגניבת ספר, הרי שקריאתו כשלעצמה לא הייתה עבירה על זכויות היוצרים ואילו שכפולו כן. המקרה שלפנינו, כפי שהדגשתי, שונה, משום שהיצירה כאן היא מה שמתקיים על הבמה ברגע ההופעה והוא הדבר הדורש הגנה. |
|
||||
|
||||
"האם הקלטת המופע בלי אישור היא הפרת זכויות יוצרים והאזנה לה בלי אישור אינה הפרת זכויות יוצרים?" בדיוק. כפי שראינו בפתיל, יש כל מיני דוגאמות להאזנה בלי אישור שאינך מתנגד להן (אני עומד מחוץ לאולם ומאזין למה שאני מצליח לשמוע). כפי שאמרתי בתגובה הקודמת, באמצעות מספיק מאמץ פרשני תוכל לטעון שבכל הדוגמאות האלו אני מאזין עם אישור-משתמע (המופיע מרשה למי שמצליח לשמוע מחוץ לאולם), אבל הרי אתה תהיה הראשון שחושב על זה כך. נראה לי שהפרשנות הטבעית והפשוטה ביותר היא, שכאשר עפיה בחר להופיע באולם פרטי וסגור ובתשלום, הוא בחר להפעיל את זכות הקניין (ולא את זכות היוצרים) כדי להרוויח מיצירתו. |
|
||||
|
||||
ירדן, אתה משנה את הטיעון שלך בכל הודעה, כך שאין לי נקודה להמשיך ממנה. |
|
||||
|
||||
לדעתי הטיעון שלי דווקא נשאר עקבי במידה מפתיעה. הנה הוא שוב, אבל ברשותך - מתומצת: הויכוח הוא האם זכותו של הזמר לגבות תשלום על כניסה לאולם שבו הוא מופיע (או לחילופין: הפשע שאני מבצע אם אני מתפלח לאולם בלי לשלם) נובעת מזכויות יוצרים שלו על הביצוע (אורי), או מזכות הקניין של בעלי האולם (ירדן ושות'). הטיעון שלי 1: המנגנון שמופעל כאן אינו משתנה כאשר אני משנה את ההופעה לכל מיני דברים שבבירור אינם יצירה, אבל משאיר קבוע את עניין הקניין: מישהו שוכר את האולם מבעליו לערב, ודורש תשלום על הכניסה. לעומת זאת, הוא משתנה דרסטית כאשר אנו משנים את עניין שכירת האולם, ומשאירים קבוע (במידת האפשר) את עניין ההאזנה ליצירה (למשל, ברחוב). 1 התחילו אותו הרבה מגיבים לפני בפתיל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |