|
||||
|
||||
אני מניחה שעתה, ארבע שנים אחרי פרסום המאמר, אף אחד לא ייתייחס לתגובה שלי. ובכל זאת, יש דבר אחד שעלי לומר: כמה אירוני שיהודי הגר במדינת ישראל יכתוב מאמר כזה, שישים שנה לאחר שאבותיו נוכחו לדעת מה אירופה הנאורה, הלבנה, המערבית והאינטליגנטית מסוגלת לעשות. זה רק מראה שלמרות ההצהרות הדמוקרטיות לא התקדמנו במאומה, ושהנגע לא נמצא רק בעם שביצע את הזוועה- אלא בכל אחד מאיתנו. |
|
||||
|
||||
כמובן שלא. אני משערת שאם כתבת זאת, בוודאי מעולם לא הכללת אנשים רק משום שזה היה יותר נוח למוח האנושי המוגבל, מעולם לא פסלת אדם רק משום שהוא שייך לקבוצה מסוימת, מעולם לא פגעת במשהו רק כדי להרגיש טוב עם עצמך, מעולם לא כיסית ריקנות באשליות של גדולה והתנשאות על אחרים. מעולם לא הלכת אחרי העדר, רק בגלל כוחו ההמוני, מעולם לא פחדת להיות שונה, מעולם לא חששת להגן על מי שכולם מתנכלים לו. העולם לא השתנה, וכולנו נגועים. השאלה היא איך אנחנו מתמודדים עם זה. |
|
||||
|
||||
השאלה היא איך את מתמודדת עם זה, מאיה בלו. אני? אני בעל מוח אנושי מוגבל, את? את כבר פגעת, קבעת והתנשאת. |
|
||||
|
||||
לא התנשאתי. לא טענתי שמשהו באשיות שלך מוגבל (אני לא ממש מכירה אותך אז זה לא ממש הגיוני שאני אגיד את זה) , אלא שבתור בן אדם, החשיבה שלך מגבלת מיסודה ונוח לך יותר להביט על הסביבה כמספר קטן של מבנים קבועים ולא כהרבה פרטים בודדים. מהבחינה הזו, גם אני מוגבלת ולא שונה ממך. משום מה, אנשים נוטים להתלהם כשמאירים את עיניהם לעובדה שכמו כולם, גם להם יש חסרונות. |
|
||||
|
||||
גם כאשר אדם רוצה להביע את התנגדותו להשקפה מקוממת, אך הוא אינו מוצא כל נימוקים תוכניים-ענייניים, ולכן הוא עושה לו עבודה קלה מאוד ומאמץ את השיטה האוריפזית לצעוק - "נאצים!" - גם זהו נגע וגם בכך יש אירוניה. |
|
||||
|
||||
אני לומדת מדעים, ולכן מתעסקת מספיק עם הגיון ונימוקים ענייניים, שנדרשים לכל פעולה בתחום הזה. ובכל זאת אני יודעת, שיש דברים לא נשפטים רק על פי הגיון. לשלוח שישה מליון בני אדם להשמדה- תוכל למצוא לכך נימוק הגיוני, אם תנסה. כך גם לניסויים גנטיים בתינוקות ולשלילת זכויות פוליטיות מאנשים בגלל המוצא שאתו נולדו. ובכל זאת אלה דברים פסולים מעצם הוויתם. אני לא חושבת שזה אירוניה או נגע לנסות למצוא משהו אנושי בעולם הזה- שלא בנוי על פי שיקולים מדעיים קרים. |
|
||||
|
||||
את שומעת? זו הסירנה של משטרת הגודווין, הנמצאת תמיד דרוכה והיא בדרך אליך. אף על פי שאת בעיני יותר מצודקת, כדאי שתכירי את האייל הזה על מהמורותיו ועל מוקשיו קודם שאת נכנסת. הוא נראה נחמד, בלתי מזיק כזה עם חלונות תכלכלים, אבל לחטוף רפורט ממשטרת הגודווין זו אחת מאי הנעימויות שטומן האתר מתחת למצעי העלים של השלכת הצפון קנדית הפרוסים לכל אורכו ולרוחבו. (בקרוב יצא - "דע את האיל, מדריך למהמורות מכשולים ומוקשים בשלכת הקנדית", הוא ייכתב כאשר אצליח להיגמל מקריאת וכתיבת התגובות הגוזלת את זמני, ויהיה בו ידע שימושי רב). |
|
||||
|
||||
מדריך כזה הוא רעיון יפה למרות שקשה לדמיין שאתה הבנאדם המתאים לכתוב אותו עם כל המהמורות למתחילים שאתה נופל בהן. (הכוונה לדוגמא, אתה כל כך מתלהב מהבדיחות של עצמך שאתה שותל את אותה בדיחה לא מצחיקה בשינוי ורסיה אפסי, ביותר ממאמר אחד, כשאתה שוכח שהאיילים קוראים את כל התגובות בכל המאמרים ומתעבים כשמישהו מתייחס אליהם כמו תלמידים מתקשים). תגובה 257748 תגובה 257746 תגובה 257770 |
|
||||
|
||||
תודה על הביקורת, אשתדל לקחת לתשומת לבי. אבל אם כבודו חושב שמה שכתבתי הוא בדיחה לשם בדיחה, מוטב שישפר הוא אצלו כמה דברים בטרם הוא מבקר כותבים אחרים באייל. |
|
||||
|
||||
וזה עתה התנסית בעצמך במהמורה נוספת, תגובה 257789 מן הסוג אותו חובה עליך לציין במדריך שתכתוב תחת הכותרת "אלמונים המעירים הערות נבזיות". כמובן שאתה חייב להיזהר ולהזהיר מפני פגיעה בכלל האלמונים ולציין שאלמוניים מן הסוג הזה אינם מייצגים את כלל ציבור האלמונים, אחרת תמצא את עצמך שלא בכוונה קשור לעץ בסמטה אלמונית בת"א (מקום המפגש הקבוע שלהם) נרגם ע"י המוני אלמונים נזעמים בבורקס שיצאו מהתנור לכל המאוחר בשנת 1869. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |