|
האם יש לך איזה ממצאים כמותיים לאשש את טענת הנדירות?
הבעית הרבה יותר עמוקה מזיהוי של אונס והיא הבעכה הפמיניסטית הקלאסית של מקום ומעמד הנקבה (כך בפרוש) בחברה שרובה ככולה מתנהגת עדיין בדפוסים זכריים. ולראיה ראה את טרמינולוגית הדיון במילים כמו בעילה, כמו רוצה או לא רוצה על הסקלה שזיהה מיצפטל, והדרישה לאיזון כנגד מקרי אונס של גברים.
לפני זמן ירדן היפנה אותי למאמר של פרופסור לאנגלית ומשפטים שבו הוא כתב כיצד הטרמינולוגיה של צד אחד נחטפת על ידי הצד השני, נהפכת על ראשה ומשמשת אמצעי ניגוח כנגד דרישות המקור הצודקות. הוא נתו שם דוגמא (אם אני זוכר נכון) כיצד מושג זכויות הפרט הפך מקריאה לשבירת ההפרדה בין שחורים ללבנים, לקריאה לזכות הלבנים לאמר כל מה שליבם חפץ (ראה מקרה בשארה).
אפשר לישם פה את אותו ניתוח לשוני.
|
|