|
||||
|
||||
מטרת החוק ברורה ויחסית, הוא גם מבהיר מה היקף המיסוי (עד 5 אחוז) ומהם יעדיו (הכספים יועברו לאקו"ם) ואף פעולת הגבייה קלה לביצוע (גובים מיצרנים, לא מצרכנים) אבל ישנן כאן שתי בעיות: א. יש דיספרופורציה מוחלטת בין סכומי הכסף שהיוצרים אינם מרוויחים והפיצוי שהחוק מעניק להם. כלומר, המס אינו פותר שום דבר משמעותי. ב. התקנה אינה מבחינה בין שימוש תקין לשימוש שאינו תקין, דבר הכורך יחד עם פיצוי מהעוברים על החוק תשלום מס על ידי אנשים המבצעים פעולה תקינה ואף מקובלת (שעד לפני כמה שנים הייתה היחידה המקובלת לתחום זה). אגב, העתקות לא מסחריות על-ידי אנשים פרטיים רווחות מאז הפך הרשמקול למוצר פופולרי (אי-שם בראשית שנות השבעים בישראל). |
|
||||
|
||||
ואני אשאל בפעם הרביעית בדיון הזה (השאלה רצינית, אולי הפעם אקבל תשובה): מישהו יודע לפי איזה מפתח יחולק הכסף הנגבה לאמנים? אז בסדר, אקו"ם קיבל נניח 1000 ש"ח. לפי מה יוחלט איך לחלק את הכסף הנ"ל בין האמנים השונים? |
|
||||
|
||||
כמו כל חוק מסוג זה - החלוקה תשוקלל לפי הכוח הפוליטי של כל אחד מהחולבים הפוטנציאליים, פלוס ה''מעשר'' הידוע למנגנון הגבייה והחלוקה המיוחד ותקניו שיוקמו לצורך זה. |
|
||||
|
||||
יש להניח שהחלוקה תהיה פרופורציונלית למכירות שלהם. |
|
||||
|
||||
אקו''ם מחליטה על פי הפופולריות במקומות אחרים בתוספת חישובים אחרים של פיצוי ליצירות פופולריות פחות. לדעתי, חלק מן התשלום ייתבע להעברה למקבילי אקו''ם בחו''ל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |