|
לא, לא מעייף אותי (משפטי אמינם למיניהם אינם מצריכים מאמץ מיוחד). האמנם, כבר כתבת לי? אני מתנצל על כך שזרח מפרחוני, ואני מודה לך מקרב לב על כך שטרחת לחזור ולשחרר אותי מהשתתפות בדיון בו אינני מעוניין לקחת חלק. אבן נגולה מלבי, ואני חש הקלה רבה כעת מששוחררתי ממחויבות זאת. אגב, המשפט שבכותרת אינו משפט סתום ללא בדל הסבר. זהו משפט מפתח מיצירה ספרותית חשובה למדי. נכון, לא עד כדי כך חשוב ומוכר כמו "להיות או לא להיות", נניח, וזאת אינה בורות בלתי נסלחת לא להכיר את המשפט או הקשרו, אבל בכל זאת, זה אינו משפט סתום ללא בדל הסבר.
עכשיו1, מאחר שקיבלתי פטור מלהשתתף בדיון, אני לא אסביר לך, למשל, איך הפרטת רבים משרותי המנהלה והתחזוקה (רכבים2, חדרי אוכל) תפגע ברמת הכוננות העליונה של שעת החרום הנצחית של מדינתנו.
___ 1 אם כי ייתכן שבמועד אחר, אם יעלה הרצון מלפני, אני כן אעשה זאת. 2אם כי אינני יכול להתאפק מלציין שעצם הוצאת ה"רכבים" מקסרקטיני הצבא ושפתו הייחודית מהווה תרומה בלתי נסלחת לעילגותו של העם היושב בציון, עילגות אשר היא בתורה אינה מוסיפה לחוסן הבטחוני.
|
|