בתשובה לדובי קננגיסר, 13/06/01 11:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
החוק לא דורש הסכמה מראש, אלא מקטין את הצורך של הנאנס/ת להוכיח התנגדות ב"כמות" מסויימת. בבית משפט היום בודקים כמה הנאנסת התנגדה, והאם רמת ההתנגדות שלה "מספיקה" כדי שאדם סביר (אנס סביר... ?!) יבין מתוך אותה התנגדות שהיא לא מוכנה ליחסים. אם הוא כופה את עצמו, זה אונס. החוק החדש מייתר את הצורך למדוד ולהוכיח את רמת ההתנגדות. מספיק שהנאנסת אמרה בקול רפה שהיא מתנגדת, כדי שהמעשה ייחשב אונס. במקרים של אונס קלאסי החוק הזה מיותר, והרווח היחיד ממנו לנשים הוא מניעת סבל נוסף בחקירה בית המשפט. אבל ההפסד לחברה הרבה יותר גדול, כי יש סכנה לעלילות. החוק אומר - מאחר וההכרעה במשפט אונס נקבעת בהרבה המקרים על סמך האמון שהשופט רוחש למי מהצדדים, כי ברוב המקרים אין עדים למקרה האונס, הרי שמראש נקבע כי מאמינים למאשים יותר מאשר למואשם. זה מנוגד לכל רוח המשפט הפלילי והמשפט בכלל, ולעקרון שאדם הוא חף מפשע עד שלא יוכח אחרת. זה הופך להיות מגוחך כי נדרשת רמת הוכחה נמוכה מאוד, וזה רק מס שפתיים להגיד "עד שלא יוכח אחרת". איזו מין הוכחה זו אם כל מה שהנאנס/ת צריך להגיד זה שהוא התנגד? אם התנגדת - תוכיח. מה פתאום שיאמינו למאשים יותר מאשר לנאשם?! לא מספיק שבית המשפט מאמין לשוטרים באופן כמעט אוטומטי, עכשיו הוא גם יאמין למאשימי אונס כמעט באופן אוטומטי?! כל קבוצת לחץ באוכלוסיה משיגה לה הנחות בבתי המשפט - ומי שאין לו קשרים פוליטיים מתאימים צריך להמשיך להתמודד בבתי משפט כאילו שיש שווין, בעוד שקבוצות לחץ של אינטרסנטים מסדרות לעצמן הנחות. הכל מסחרה ופוליטיקה, גם המשפט. זה כבר לא צדק אם הדברים נקבעים כך. או שכולם שווים בפני החוק, או שלא. ואם לא, אז שיעיפו את המאזניים מהסמלים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עד אשר ישורש היחס הנוכחי של לנשים ותישתרש מערכת חדשה. המחיר השולי (אם בכלל) של ירידה בכמות המשגלים עם עליה ברמת הפתיחות ביחס למין - לא רק מיסתורין שנסחפים אליו אלא יתווסף לו מימד מסוים של פיקחון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הרווח היחיד [מן החוק] לנשים הוא מניעת סבל נוסף בחקירה בבית המשפט. אבל ההפסד לחברה הרבה יותר גדול, כי יש סכנה לעלילות". הרווח שאתה מדבר עליו, אולי הוא לא קטן בכלל. לא רק שאולי יחסך מכמה נשים "להאנס פעם שנייה", עפ"י הקלישאה, ייתכן שזה יגרום ליותר נשים לפנות בכלל לעזרת החוק ולהעיד בבית משפט. ייתכן שההבדל יתבטא גם במקרים של אונס אלים, ואז הרווחנו הרבה. באשר לסכנה של עלילות: עד כמה היא באמת גדולה? באמת נראה לכם שאם החברה שלי תריב איתי ותכעס נורא, ישר היא תרוץ לתבוע אותי על אונס בפגישתנו הראשונה (נניח)? עם עורך דין, וחקירה, וחקירה נגדית, וכל הטראראם? ונניח שהיא תזכה, רק בגלל השינוי בחוק; אם זה אמנם רק בגלל השינוי בחוק, סביר להניח שהפשע הוא כל כך קל, שהשופט יגזור עלי שבוע עבודות שרות על תנאי. האם זה עדיין יהיה שווה לחברה (לשעבר) שלי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה לא מוצא את התגובה הזכרית כל כך צפויה? החברה מנסה באופן נואש להפוך אושיות עולם - לעבור מעולם זכרי לעולם אנושי, והנה הזכרים מנסים לראות מה הם יפסידו או אילו סיכונים נוספים רחמא לצלן יוטלו עליהם .כל זה תוך התעלמות מהעובדה שכל סיטואצית האונס על כל ספקטרום הגוונים בה היא מופיעה מהווה רק סממן ברוטאלי נוסף למערכת היחסים הזכרית/ניקבית שבעיקרה ניקבעה והתקבעה על ידי האדם הזכר באלפי שנות ציויליזציה(?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Right. I bet matriarchial societies don't have rape at all.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי לעשות תרגיל מחשבתי קח את הדוגמא האקוטית הזו ונתח את המרכיבים הבסיסיים של ההתנגדות לשרות נשים כלוחמות צנחנים או גולני. אני לא אומר שאלו דעותיו של מישהו מסוים אבל הסנטימנט הציבורי הכללי מתנגד לזה, והניתוח אמור להיות אקדמי ואוניברסלי. אגב, היכן בדיוק קיימות חברות מטריאכליות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אני בדיוק צריך לעשות ניתוח אקדמי ואוניברסלי על ידי תרגיל מחשבתי? הרי זה דבר והיפוכו. חברות מטריארכליות? אינני יודע. איני אנתרופולוג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכל זאת, מהן סיבות ההיתנגדות לשרותן של נשים כלוחמות קו ראשון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"חברות מטריארכליות? אינני יודע .איני אנתרופולוג." אז אני מבין שהשאלה דלעיל היתה ריקה רטורית |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שחובת ההוכחה, שפטריארכליות בלבד גורמת לאונס, הייתה עליו, לא עלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר הרבה זמן לא ראיתי גיבוב כזה של שטויות. אתה בטח מחזיק בדעה שאהבה זה בעצם אונס של האישה על ידי אהובה - הגבר. רגשות האהבה שהיא חשה זו בעצם סוג של התניה חברתית שנעשתה על ידי המין החזק, המדכא, ששולט באופן אכזר בעולם. נו באמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה טיפוסי לעטות צביעות דורסנית ושיטחית ממי שעל פי עדותו לא מבין הרבה בענייני מוסר ואתיקה. ממי שמנסה להכליל על העולם את חוויתו הפרטית והלא נעימה, וממי שביוהרה חושב" שהחוק הוא עוד כלי אחד שפוגם ביחסי גברים/נשים" ולא המציאות עצמה. מי אתה, גבר שבגברים, בעל יכולת מופלאה לשים דברים בפי ולקבוע מכך עובדות שבכלל באו ממוחך הקודח. אם אתה רוצה להתמודד עם תוכן הדברים, שאפו .אם לא - גם אוויל מחריש... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, גבר שבגברים אני לא. מה שהתכוונתי לומר בתגובה (ואולי אכן הגבתי בחומרת יתר ואם נפגעת אני מתנצל) היא שיש נטייה בזמן האחרון להפיל את כל עוולות העולם על ''הגזע התוקפני הקרוי גברים''. נטייה שכלל אינה מוצאת חן בעיני. כדאי שנקפיד לא לרדת לפסים אישיים. בברכה, רן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כדאי שנקפיד לא לרדת לפסים אישיים - "טול קורה וגו' ואולם, לפטור את תגובתך באמירה סתמית שלא מוצא חן בעניך לשמוע' הגזע התוקפני הקרוי גברים" איננה תגובה מספקת. אין מדובר בחיבה אישית לגבי טענה זו או אחרת, אלא בתגובה ענינית לגופו של עניין .ראה את שלל התגובות למאמרך בנושא שיוויון בחינוך, והמראות את הכשלים במסקנות. היכן קראת התייחסות לאופיו התוקפני והאכזרי של הזכר ? מה לא ברור לך בעובדה שרוב רובן של החברות מתנהל על פי מתכונת זכרית? ואפילו בתוך חברות שהפנימו את הצורך בשינוי מהותי קיימות קהיליות המבוססות על חוסר שיוויון בסיסי בין נשים לגברים, לא רק במישור הפרוזאי אלא בדיספוזיציה הבסיסית של האישה והגבר בתפיסה ובתודעה של אותה חברה, שהאונס הוא סממן ברוטאלי למצב הזה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |