בתשובה לאורי רדלר, 22/10/04 6:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אימצתי את מוחי קלות, אימצתי אותו גם כבדות אבל המוח הקטן והריק הזה פישל, כתמיד, ולא גיליתי את הדרך. אולי הדרך של אברהם בן שבת? אצלו זה נגמר רע, אבל אתה טיפוס הווינר ולך כנראה לא יקרה מה שקרה לו. אני מבינה שלא תגלה לי באיזו דרך מדובר (תנאי היסוד שתיארת בסוגריים כבר קיימים אצלי, אבל נראה לי שזה לא מספיק). לא נורא, מאז ומעולם העדפתי את הדרך היותר שגרתית, זו שבה עושים רק מאסטר אחד, לכל היותר שניים, אבל אמיתיים - אלה שהולכים עם תעודה רשמית, מאושרת וניתנת לאימות - כזאת שאפשר, בלב שקט, לתלות אותה על קיר חדר האמבטיה. עניין של טעם וגם של, אני מניחה, מרובעות מסויימת בענייני אמת ובלוף. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם הלכתי בדרכו של אברהם בן שבת לא הייתי מחזיק בידע, רק בנייר, כך שזה אינו הפתרון (מה שכן, לפחות עלית על איזור המיקוד). ציון לשבח מיוחד מגיע לך על הדרך שעשית מההשערה הלא בדוקה ("אולי הדרך של אברהם בן שבת?") אל הוודאות הגמורה והגינוי המוסרי כאשת האמת ל"ענייני אמת ובלוף." בצד, ישנם כמה תחומים שציינתי שלמיטב ידיעתי לא ניתן לתלות תעודת גמר שלהם, באמבטיה או מחוצה לה. לימודי תרגום הם עניין חדש (בכל אופן, לא זכור לי שהיו כשהתחלתי לעסוק בנושא) ורוב המתרגמים החשובים מהדור הקודם לא עברו בדרך זו. המצב יכול להיות אפילו יותר חמור בתחום הקליגרפיה והכתב העברי. יש בארץ 15-20 איש שעוסקים בתחום ברצינות (אחד גם חצי-מתפרנס מזה) ולמיטב ידיעתי אף אחד מהם לא למד את הנושא אפילו בהכשרת שוליה (רובם, כמוני בזמנו, נפלו לזה יום אחד באופן די אקראי). תחומים אחרים, כמו עריכה או עיתונאות נלמדים בעיקר בשיטת השולייה (אם בכלל, עריכה בעייתית מאוד במובן זה) ועוד כמה תחומים (קולנוע, ציור) ראוי היה שיילמדו כך. תקראי לי מרובע, אבל אין דרך להבין מה ההבדלים בין לבן צינק וטיטניום או כחול פרוסי ואולטרמארין בלי לערבב אותם, ואי אפשר להבין את תהומות האושר ופסגות היגון שחווה אמן בלי להתמסטל מטרפנטין ולהגעל מפיקסטיב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני חוויתי משהו מהרפתקות הטרפנטין והפיקסטיב. להגיד על אלה - "ידע ברמת תואר ראשון ושני" - זהו נסיון (אומלל) לפזר מסך עשן סביב נסיבות חיים שנתגלגלו באופן שונה מכפי שאדם רצה וקיווה שיתגלגלו. אינני רואה בכך אי-מוסריות אלא תולדה של נסיבות פסיכולוגיות לא משמחות. סליחה אם פגעתי בך, אבל אתה עצמך, בנסיונותיך לשחוק עד דק את בן הפלוגתא 1 שלך - קבעת במו מקלדתך את הסולם ואת הקשת המלודית. אדם החש תסכול מכך שהשכלתו הפורמלית אינה מספקת, לטעמו - אינו חייב לפרוק את תסכוליו על מישהו המצוי בעצם תהליך רכישתה של השכלה כזו. אני מסיימת בזאת ולא אוסיף להטריד אותך. ----- 1 שבמקרה אני נהנית מרבות מתגובותיו, אבל סגנון הורדת הכפפות שלך כלפיו היה מקומם אותי גם אילולא כן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המצחיק הוא שמישהו כבר כתב קודם שמדובר באלמנה והיתום ואני עוד נתתי קרדיט. אין ספק, איילת צוחקת, מדובר בנסיבות פסיכולוגיות מאוד לא משמחות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |