בתשובה לאורי רדלר, 21/10/04 14:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
החוק עצמו מאוד כללי, ואומר רק: "התקן חייב- התקן שעליו מעתיקים בדרך כלל תקליטים מסחריים למטרה פרטית, מסוג שקבע השר לפי סעיף 17ה" (סעיף 17א) "שר המשפטים, בהתייעצות עם הוועדה, יקבע את סוגי ההתקנים החייבים עליהם חל פרק זה" (סעיף 17ה). מכיוון ש: 1) שירים פיראטיים יורדים קודם כל לדיסק הקשיח, לפני שהם מועברים למדיה אחרת (דיסק צרוב, iPod) 2) אחוז גדול מהשירים לא נצרב מעולם על תקליטור, ומושמע תמיד מהדיסק הקשיח. 3) מנסיון עבר, תמיד מעדיפים לגבות יתר מיסים מאשר חסר מיסים אני לא רואה סיבה להניח שדיסקים קשיחים לא יכללו. אני כנראה לא לבד בהבנה הזו. מתוך המאמר ב-nrg מעריב (ההדגשה שלי): "לפי התזכיר, שר המשפטים יקבע אילו מדיות משמשות להעתקת מוזיקה (למשל: דיסקים ו*כוננים קשיחים*), ויטיל היטל על היצרנים והיבואנים שלהן, בגובה של עד 5% ממחירן. ההכנסות מההיטל יחולקו בין חברות התמלוגים שייצגו את היוצרים, המבצעים והמפיקים." כנ"ל עם כרטיסי זכרון, שמשמשים אמנם גם במצלמה דיגטלית, אבל גם בלא מעט נגני מוזיקה ניידים. אתה באמת מאמין שיוותרו על מיסוי שלהם? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל בהערה לסעיף 17א בעמוד חמש נאמר" להגדרת "התקן חייב" – הגדרת "התקן חייב" נועדה לבטא כלל מהותי לפיו ההתקן שעליו חל ההסדר הקבוע בחוק, הינו מסוג של מדיה בלבד, כגון קלטות אנלוגיות, דיסקים לצריבה וכדומה ולא מכשירים המשמעים להעתקה, כגון צורבים. ייתכן וההתייחסות לסעיף 17ה' המסמיכה את שר המשפטים לקבוע רשימה של התקנים חייבים עשויה לכלול זאת, אך לפי הנוסח הנוכחי דיסק קשיח אינו יכול להכלל בזה (כונן קשיח ממילא אינו יכול, כיוון שזהו hard drive והוא המקום שבו ממוקם הדיסק, לא הדיסק עצמו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שהחוק לא אומר משהו ברור על התקנים שמשלבים מדיה עם מנגנון העתקה, כמו דיסק קשיח. ליתר דיוק, המשפט שציטטת דו-משמעי: ההתקן... הינו מסוג של {מדיה בלבד}: דיסק קשיח out. ההתקן... הינו {מסוג של מדיה} בלבד: דיסק קשיח in. כך, אגב, הבנתי את המשפט בקריאה ראשונה. אז מה אם יש בו גם ראש קורא-כותב? מבחינת החוק, זה יכול להיות כמו תקליטור לצריבה עם טוש מצורף. אפשר אולי לחשב את האחוזים רק על החלק המשוער ממחיר ההתקן שמהווה ה*דיסק* גופא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוק מוציא במפורש מכלל התקן ''צורבים'' ומכיוון שרוב הדיסקים הקשיחים היום משלבים אפשרות צריבה (מבחינת המשתמש -- אני לא מספיק מבין בזה כדי לומר אם זה גם מופרד בתוך המחשב) הרי שאי אפשר למסות חלק שהוצא בלשון מפורשת מכלל חוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן כבר נכנסים לשאלת ההגדרה של צריבה. האם צריבה==אפשרות כתיבה מידע? אם כן, דיסקים קשיחים הם צורבים. או האים צריבה==פעולת כתיבה קבועה- במקרה הזה דיסקים קשיחים אינם נכללים. גם מבחינת המשתמש החוויה שונה- כתיבה לדיסק הקשיח שקופה מבחינתו, ואילו צריבה בצורב היא פעולה הרבה יותר מודעת ומכוונת, ודורשת תוכנה נפרדת/ממשק נפרד בתוכנה קיימת (גם במק, צריבת דיסק שונה מאשר סתם העתקת תוכן לכונן אחר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר ודיסקים קשיחים מאפשרים גם כתיבת מידע למדיה וגם כותבים לתוך עצמם, איני רואה את ההבדל. מכל מקום, אנחנו מתווכחים על ההגדרה ועל היקף תחולתה ואני לא בטוח אם יש בזה אפילו טעם. האם הממשלה יכולה בכלל לטפל במיסוי של חלקים כלולים? ואיך יעשו זאת במחשבים שאינם מורכבים כאן ובאים כיחידה אחת? ידרשו מיצרניות מחשבים לתת מפרט תמחור לרכיבים השונים? האם זה מעשי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שכשם שממילא גובה המס הוא החלטה שרירותית, אפשר לקבוע שרירותית אחוז מס קטן יותר על רכיבים מעורבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מס שבלתי אפשרי לגבות, ממש כמו שאי אפשר לגבות מס נפרד על כפתור ''נגן'' בנגן די-וי-די. הדרישה מיצרניות לפרט עלות רכיבים נפרדים תביא לכך שהמוצר לא ייובא, כיוון שפרט זה הוא סוג של סוד מסחרי (ונשק בידי מתחרים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנת, אני *לא* רוצה לשאול את היצרנים כמה עולה להם הרכיב הנפרד (אני בספק אם יש לשאלה משמעות). אני רוצה - מה רוצה? אני בכלל לא תומך בחוק הזה. אני מניח שאפשר - להחליט באופן שרירותי למדי, או מתוך הכרות כללית עם אופי המוצר, לקבוע שערך התוף המגנטי הוא שליש מערך ההתקן הכולל, ולפיכך המס על דיסקים קשיחים יהיה שליש מהמס על מדיה טהורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקי. וכשעוברים לדיסקים ללא תוף מגנטי? עדיין לא נראה לי שזה בציע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם יש עדיין מס על כרטיסי טלויזיה? כי אז מחשבים מורכבים המכילים כרטיס טלויזיה עומדים בפני בעייה דומה בייבוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואילו הקישור היה עובד גם בדפדפן שלא רץ על חלונות, הייתי יכולה אפילו להעזר בו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אני מחוייב בתשלום אגרה גם אם: אני צופה באמצעות מחשב? אם אני צופה לא בטלויזיה אלא באמצעות שילוב של וידאו וצג מחשב או באמצעות וידאו ומוניטור? כן מבחן הפונקציונלי הוא המבטיח את הגשמתה של תכלית זו. על פי מבחן זה, השאלה המכרעת אינה מהי חזותו החיצונית של המכשיר בו אנו עוסקים. באופן דומה, אין חשיבות מכרעת גם לשאלה, האם מדובר במכשיר אחד אובצירוף של מכשירים אחדים. קשה למצוא צידוק רציונלי לתחימה של החיוב באגרה רק למקרה בו הפונקציה הנזכרת מבוצעת על ידי מכשיר המצוי בקופסא אחת, וזאת להבדיל ממקרה בו היא מבוצעת על ידי מכשיר המחולק בין כמה קופסאות. מרכז הכובד הוא בהחזקה של מכשיר אשר יש בו כדי לאפשר את ההנאה משידורי הטלוויזיה. מרכז הכובד הוא בקיומו ובמימושו של פוטנציאל לקלוט את האותות ולתרגמם לכלל תמונה. לענין זה, לא החזות החיצונית היא הקובעת, אלא השלמות הפונקציונלית. ע"א 1934/95 רשות השידור נגד גיורא שור, דינים עליון כרך נב, 55. "איני סבור כי עלינו להגביל עצמנו לתמונת המציאות שעמדה בפני הכנסת עת חוקקה את חוק רשות השידור. אכן, ספק רב בעיני אם בעת שתוקן חוק רשות השידור והוכנסה בשנת 1969 הוראה הקובעת חבות באגרת טלוויזיה, היו בנמצא מכשירי וידאו או צגים של מחשב לשימוש ביתי. אך בכך אין כדי למנוע את פירושו של חוק רשות השידור בהתאם לתכליתו. אין בכך כדי למנוע את יישומה של תכלית זו למציאות מודרנית, על השינויים הטכנולוגיים שהתחוללו בתחום המוסדר. ע"א 1934/95 רשות השידור נגד גיורא שור, דינים עליון כרך נב, 55. "אין די בקיומה של אפשרות תיאורטית לשילוב של מכשירים, אשר עשוי לשמש לפונקציה של קליטת שידורי טלוויזיה. לענין זה אין די בהשערות. לכן, אין די, למשל, כי אדם מחזיק בביתו, בנפרד, מכשיר וידאו וצג מחשב, כדי להביא לחיובו באגרה. לצורך חיובו של אדם באגרה, על רשות השידור להניח תשתית ראייתית ממשית וקונקרטית, המעידה על כך שאמנם מדובר בשילוב בפועל של הרכיבים הנדונים לכלל שלמות פונקציונלית המהווה מקלט טלוויזיה. " ע"א 1934/95 רשות השידור נגד גיורא שור, דינים עליון כרך נב, 55 קיום פוטנציאל להנאה מן השידורים בידי מי שמחזיק במקלט טלוויזיה, מהווה עילה לחיוב באגרה. דברי השופט קציר בע"א (חי') 318/87 רשות השידור נ' כהן (לא פורסם), בפיסקה 14). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז איך הדפדפן שלך עובד, על לינוקס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את השאלה. הקישור אליו אני מתייחסת הפנה לדף המכיל שאלות שונות, שכדי להגיע לתשובות יש צורך ללחוץ על קישור המפעיל סקריפט שעובד רק באקספלורר. למה צריך לשים סקריפט בקישור פשוט נפלא מבינתי. הדפדפן שלי כרגע רץ על לינוקס, אם כי יש לי גם מקינטוש ליד עם דפדפן מקביל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משתמש בשועל האש של מוזילה ולא נתקלתי בבעיות | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הורדת שירים צרובים הינה עבירה גם על פי החוק החדש. החוק הזה הוא בסך הכל חוק דיי מיושן ואמור לפצות אמנים על העתקת מוזיקה מ*דיסק חוקי* לדיסק אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואף אחד לא ענה לי עדיין לפי מה יחולק הפיצוי לאמנים. איך ידעו את מי לפצות ובכמה? העניין שאסור ליצור עותק גיבוי של מוזיקה שרכשתי הוא די מגוחך, ואני מצהירה כאן שממש לא אכפת לי אם מישהו יצלם לעצמו עותק גיבוי של הספר שלי1 שהוא רכש. להיפך- אם זה אומר שהספר שלי יהיה בשימוש כבד יותר, כי הקונה לא יחשוש שהוא יהרס (הקולה ליד המקלדת נשפכה על הספר...) עוד יותר טוב. --- 1 "עיבוד תמלילים עם אופן אופיס 1.x" יצא בהוצאת הוד־עמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או שעברת אותן להוצאה? אם העברת את הזכויות, אינך יכולה להעניק אותן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הורדת שירים צרובים הינה עבירה גם על פי החוק החדש" זה קצת פחות חד־משמעי מזה. אני מצטטת: "3.ג לא תהיה זו הפרה של זכויות יוצרים ומבצעים לטבוע או לשעתק יצירה על גבי קלטת לשם שימוש פרטי וביתי שלא למטרות מסחריות" כן, שיתוף הקבצים די בבירור לא נכלל כאן. אבל הורדה שלהם? זה לא ממש חד משמעי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מותר להוריד? אני בספק, אבל גם אם כן מדובר רק בתוכנות של משתפות את המידע בחזרה כך שתוכנת emule(והדומות לה) פסולות משום שהשיתוף מתבצע כבר בעת ההורדה וקאזה ודומותיה מותרות רק אם אינך משתף. החוק קובע ש... כל העושה ביודעין אחד המעשים דלקמן דינו - מאסר שלוש שנים וקנס פי שבעה...(ג) מחלק העתקות מפירות של יצירה כזאת לשם עסק או בשיעור שיש בו כדי להזיק לבעל זכות-היוצרים; ובכל מקרה מדובר בשותפות לדבר עבירה לא? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |