בתשובה לד''ר בר ביצוע, 20/10/04 18:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כל ההסבר שלי להלן רלוונטי רק לשוק הסמים הממכרים הקשים ואין להסיק ממנו לשווקים אחרים. אני עוזב עכשיו את אי-החוקיות. אני מנסה להבין את שוק הסמים בעידן החופשי. הטענה שלי היא שהצורך במנות גדלות והולכות, יחד עם אובדן היכולת לשיקול רציונלי בגלל השפעת הסמים ואפקט ה''קריז'', הופך את המכורים ללקוחות שבוים של הסוחרים, שיוכלו לגבות מהם מחירים שהם אולי לא גבוהים כמו כיום בעידן הפלילי, אבל גם לא הרבה יותר נמוכים (בגלל אותו אפקט יחודי של הסמים של אובדן שיקול הדעת הרציונלי). בנוסף, כיום, תחת משטר הפיקוח על הסמים, אנשים עושים דברים איומים ונוראים. אז נכון, כאשר נסיר את איום האי-חוקיות מחיר הסמים ירד - עם זה אין לי ויכוח. אבל אני טוען שהוא לא ירד במידה כזו שתפטור אותנו מהפשע - המכורים, בשל ההשפעה היחודית של סמים, בניגוד למוצרים אחרים, עדיין יצרכו יותר ויותר סמים ועדיין לא יוכלו לממן את מחיר הסמים מעבודה (שוב, בשל השפעות הסמים) ויזדקקו לפשיעת רכוש כדי לממן את התחביב הזה. כאשר אני חוזר כעת לעניין אי החוקיות ומוסיף למשוואה את העובדה שהפליליות מהווה כיום מחסום כניסה גבוה לכניסה לעולם צרכני הסמים הקשים, שיעלם עם פתיחת השוק החופשי, אז יש לי חשש (שאי אפשר לגבותו בנתונים) שהאוכלוסיה הנוספת שתצטרף למעגל המכורים תאזן (כיוון שגם חלקה יהפוך למכור כבד) את הירידה בפשיעת הרכוש בשל ירידת המחירים המובטחת בשוק הסמים החופשי. אני מסכים שהוצאה שתחסך היא כמובן בנושא האכיפה - כוחות משטרה, בתי משפט, בתי כלא וכו', כאשר אני בא לשקול מקרה זה (וזה בלבד, כמו שהצהרתי בפתיחת תגובתי) לגופו, תוך שקלול כל הגורמים, הכדאיות רחוקה מלהראות לי ברורה מאליה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הד''ר עושה עבודה טובה ואני מניח לו לענות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול להניח שמה שקורה היום בשוק האלכוהול הוא מודל לא רע למה שיקרה אם שאר הסמים יהיו חוקיים (מלבד, אולי, מוות קצת יותר איטי). לא ידוע לי על הרבה מקרי פשיעה למימון צריכת אלכוהול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאלכוהול יש השפעה זהה או אפילו דומה לסמים קשים (קריז, קהות חושים וצורך במנות הולכות וגדלות ותכופות)? אולי אחד מרופאי האתר יוכל להתייחס לשאלה זו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל''ר, אבל התשובה לשאלותיך היא כן (לאותו חלק באוכלוסיה שהופך לאלכוהוליסט. גם השימוש בסמים ''קשים'' אינו מוביל בהכרח להתמכרות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא גם איזה חלק מהמשתמשים הופך לאלכוהוליסט, עד כמה שידוע לי באלכוהול מדובר בחלק זניח בעוד שבהרואין מדובר ברוב המוחלט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה תגובות של הד"ר יובל רבינוביץ בנושא: תגובה 12743 תגובה 12995 תגובה 49615 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי אף אחת מהתגובות שקישרת אליהן לא מכסה במפורט, לדעתי, את הנקודות אליהן כיוונתי. אני אנסה ליצור קשר עם יובל ולבקש ממנו להגיב בנושא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בכל דבר ניתן להשוות. מבחינת שלושת הפרמטרים שציינת: תופעות גמילה, שינויים במצב ההכרה והתפתחות סבילות לחומר, הם אכן קיימים הן באלכוהול והן בהרואין, וקשה לדרג מי יותר ומי פחות. יש סיבוכים הקיימים באחד ולא באחר. קודם כל יש לזכור שהרואין נצרך בדרך כלל בהזרקה. הזרקה כשלעצמה היא בעלת סיבוכים משלה, שאינם קיימים בחומרי הנצרכים ללא הזרקה. צהבת מטיפוס B, צהבת מטיפוס C ואיידס נגרמים משיתוף במחטים. גם ללא שיתוף מחטים יתכנו מורסות וכן דלקות קטלניות של פנים הלב, מהסיבה הפשוטה שמשתמשי הסמים הקשים אינם מומחים בהזרקה (למרות שיש מיתוס שהם יודעים לעשות זאת). אני מכיר מטופל שבשל הזרקה שגויה לתוך אחד מעצבי המרפק נותר עם חוסר יכולת להפעלת הזרת וכאבים קבועים דמויי זרם חשמלי לאורך כל האמה. הסיבוכים לטווח ארוך של החומר הנצרך עצמו אינם כה ברורים, למרות שנראה שיש השפעה ארוכת טווח על הכושר המנטלי. לטווח הקצר, צריכת הרואין בכמות גדולה מדכאת את הנשימה ועלולה לגרום למוות. סיבוך ספציפי לאופיואידים כמו הרואין הוא העמידות למשככי כאבים. כאשר מכור סובל מכאב מסיבה כלשהי, הוא נזקק לכמויות גדולות מאד של תרופות לשיכוך כאב. אצל מכורים לשעבר יש להיזהר מלתת תרופות כאלה בכמות גדולה, משום שהם עלולים לשוב ולהתמכר. אלכוהול גורם לסיבוכים אחרים. קודם כל, לא כל כמות של אלכוהול גורמת להשפעות כלשהן. כפי שידוע כנראה כמעט לכולם מנסיון אישי, רבים מאד צורכים אלכוהול בכמויות שאינן מגיעות לסף הנזק. לא כל נזקי האלכוהול מוכרים. הנזקים הברורים ביותר של אלכוהול הם הרס של הכבד והשפעה מדכאת ארוכת טווח על מערכת העצבים המרכזית. פחות ידועים בציבור הרחב הם דימומים ממערכת העיכול, פגיעה במאזן הויטמינים של הגוף ובבלוטת התריס. היות שבישראל אין בעיה להשיג אלכוהול, נדיר לראות בארץ סיבוכים הנובעים מצריכת אלכוהול שאינו אתאנול. במקומות אחרים, מי שמכור לאלכוהול ולא משיג אותו בקלות, עלול לצרוך סוגי אלכוהול פחות מתאימים, כמו מתאנול, אתילן-גליקול (מצוי ב-anti-freeze) ואלכוהול רפואי. כולם עלולים לגרום למוות מעודף חומציות ומליחות. מתאנול גורם גם לעיוורון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על המידע. כמה שאלות א. מה בדיוק ההבדל בין הירואין לאופיום ב. האם נכונה הטענה שההירואין נוצר מתוך הצורך לרכז את האופיום (לצרכי הברחה נוחה וקומפקטית)? ג. מדוע נוצר הצורך בהזרקת ההירואין? האם אי אפשר להסניף, לבלוע, למרוח על הלשון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרואין הוא תוצר של ניסוי שכשל, כמדומני של חברת Bayer. הרעיון היה למצוא תחליף למורפיום שלא יגרום להתמכרות... הדבר היה בשלהי המאה ה-19. אופיום הוא תערובת של אלקלואידים המופקים מצמח הפרג. עם השנים זוקקו מרכיבים שלו, שזכו לשם אופיאטים. האופיאטים הידועים ביותר הם מורפין וקודאין. אופיאט שאין לו השפעה על מערכת העצבים המרכזית ויש לו שימושים רפואיים הוא פאפאוורין. אופיאט הרבה פחות ידוע הוא תבאין. תרכובות שהוכנו מהאופיאטים המקוריים תוך שינוי המבנה הכימי שלהם הן אופיואידים. המאלחשים החזקים ביותר הם אופיואידים. האופיואיד הידוע ביותר הוא ההרואין, שנוצר מאצטילציה כפולה של מורפין. אפשר לצרוך הרואין גם לא בהזרקה, אך האפקט המתקבל הוא חלש בהרבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה רבה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה שלך, אם הבנתי נכון היא כזאת. מאחר והסמים גורמים לאדם לאבד את שיקול הדעת הרציונלי אין לצפות לירידה במחירים כמו במוצרים אחרים (בהם מופעל על ידי הצרכנים שיקול דעת רציונלי). אני חושב שאתה טועה וניתן לראות זאת גם היום, גם היום טורחים הנרקומנים לברר, באמצעות רשתות הקשרים שלהם, איפה מוכרים, בכמה מוכרים ומוכנים לצאת מגדרם, לנסוע רחוק כדי להשיג מנה בזול. מעבר לכך, העובדה שהמחירים הם פחות או יותר סטנדרטיים, למרות שכל הסוחרים משתייכים לזן הנבלות חסרות המצפון, מצביעה שכנראה מדובר כאן, בכל זאת, בשוק כמו כל שוק אחר בו המחירים מוצאים להם את נקודת האיזון בין ההיצע לבין הביקוש. טענה שניה, לא תהיה לזה השפעה על פשע. שוב, אין לזה שום ביסוס, הנרקומנים הפושעים מבצעים פשעים משום שהם זקוקים לכסף, אם המחירים יהיו נמוכים יותר (ואין שום סיבה להניח שלא) אזי הצורך הצורך שלהם בכסף יהיה קטן יותר ובוודאי שלא יצריך ביצוע מעשי פשע (בדיוק כפי שאף אחד לא רוצח ושודד אחרים כדי להשיג כסף לסיגריות ואלכוהול) וזאת בנוסף על העובדה שמאחר ועצם השימוש בסמים איננו פשע קטנות הנסיבות בהם בה המשתמש במגע עם עבריינים וההרתעה של החוק אפקטיבית ביותר (אם אתה ממילא עבריין, אז מה זה משנה אם אתה נרקומן או גנב?) הטיעון האחרון הוא הטיעון היחידי שיש לו, אולי, בשר. אם יהפכו הסמים לחופשיים, תתכן עליה במספר המשתמשים, אני בספק אם יש גם לזה ביסוס משמעותי בעובדות (הנה למשל כאשר בוטל חוק היובש לא הורגשה עליה משמעותית (אם בכלל) בכמות האלכוהוליסטים). בוא נניח, לצורך הדיון, שתהיה עליה מסויימת. עכשיו הבה נבדוק ונשווה את שני המצבים סמים בלתי חוקיים א. נזקים ישירים לבריאות המשתמש ב. חוסר יכולת לתפקד בעבודה "נורמלית" ג. דרדור כלכלי - זה כמובן עשוי להגדיל את המצוקה הנפשית ולהחמיר את "מעגל הסמים" - רע לי אז אני לוקח סמים וזה גורם למצבי להיות רע יותר מה שגורם לי לקחת עוד סמים וכו. ד. סטיגמה וחוסר יכולת לפנות לעזרה בשל המעמד העברייני הנובע ישירות מעצם השימוש ה. פשיעה מוגברת - נזקים חומריים ופיזיים לאזרחים חפים מפשע ו. הוצאות מוגברות על שיטור - את העלויות של אלו משלמים האזרחים שומרי החוק הן במובן של צורך בעוד שוטרים בגלל הפשיעה המוגברת והן בשל העובדה שהקצאת המשאבים ל"מלחמה בסמים" משמעותה שפחות משאבים מוקדשים לנושאים יותר רלוונטיים לאותם אזרחים (תנועה, עבירות רכוש וכו) סמים חוקיים א. נזקים ישירים לבריאות המשתמש - אבל פחות - סמים יותר נקיים ויותר בטוחים לשימוש ב. חוסר יכולת לתפקד בעבודה נורמלית - זה כמובן תלוי בסמים אבל ברור שהפיכת ההרגל לפחות סוחט כלכלית מאפשר לקיחת עבודה רגילה. מקרים מפורסמים של מכורים לסמים (ג'ון לנון, קית' ריצרדס ועוד רבים אחרים) מראים שדווקא אפשר לתפקד, אם אם לך דאגות כלכליות. ג. אין דרדור כלכלי, בוודאי לא במהירות בה זה קורה כיום ד. סטיגמה - יש. מאחר והנרקומן איננו עבריין בהגדרה, ניתן יהיה להגיש לו עזרה בצורה פשוטה יותר. ה. אין פשיעה מוגברת. ו. אין הוצאות מוגברות על סמים ז. יש הכנסות ממיסים על הסמים, את אלו אפשר להפנות לסעיף ד'. לסיכום, בעוד שאת הנזקים האישיים שאדם גורם לעצמו באמצעות שימוש בסמים אי אפשר למנוע בשני המצבים, ברור שבמצב בו הסמים חוקיים הנזקים הם חמורים פחות ומאפשרים לנו (לחברה) להגיש עזרה בצורה יותר יעילה. הנקודה החשובה, עם זאת, היא שמנקודת מבט של "טובת הכלל" ברור שמצב בו הסמים חוקיים הוא עדיף משום שבמצב הנוכחי מדובר לא רק בנזק שאדם גורם לעצמו אלא בנזק חמור שנגרם לסביבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. בהחלט ב. העבודה של קית' ריצ'רדס רחוקה מלהיות עבודה נורמאלית. לעבודה נורמאלית צריך להתיצב בקביעות ולא מרויחים ביום עבודה שכר שמאפשר חיים ברמה סבירה במשך שנה. ג. הדירדור הכלכלי איטי יותר אבל עדיין קיים. ד. נכון חלקית. אלכוהוליסט אינו עובדר על החוק ובכל זאת הוא יתקשה למצוא עבודה. ה. אחוז קטן יותר מהנרקומנים יאלץ לפשוע כדי להשיג את הסם אבל כיוןן שמדובר במוצר שמאוד משתלם לשווק יתחילו פרסומות ופעילויות שיווק שיגדילו משמעותית את מספר המשתמשים. כך שגם אם אחוז קטן יותר מהאנשים יגיעו למצב של פשיעה לצורך השגת הסם לא בטוח שהפשיעה תרד. ז. כאן הפתעת אותי. חשבתי שאתה מתנגד לכך שגביית מיסים תשמש למטרות כאלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. ברור ומובן מאליו שיש פגיעה ביכולת התפקוד, בניגוד למה שמקובל לחשוב, לא מדובר כאן בהעדר מוחלט של יכולת לעבוד. העבודה של קית' ריצ'רדס היא בכלל לא קלה, למשל במסע הופעות. ג. עד כמה מדרדר הרגל כמו שתיה או עישון סיגריות את המשתמשים? (בהתעלם מסעיף ב' שברור שמשפיע). כמה זמן היה לוקח לזוהר ארגוב, למשל, להתדרדר, אילו מנת הרואין הייתה עולה כמו קופסת סיגריות? ד. חזרת על הטענה שלי ה. אם זה מה שמטריד אותך, אפשר לאסור על פרסום, בדומה לסיגריות. הרבה יותר נוח לפקח על מוצר חוקי מאשר על מוצר לא חוקי. ז. לא קראת את מה שכתבתי, אני מגביל את הטיעונים לטיעונים שיסברו את אוזניהם של האנטי ליברלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. לפי מה ששמעתי הוא לא ממש תפקד במסעי הופעות אבל לא משנה. עדיין כוכב רוק יכול להעביר כמה חודשים טובים בשנה בלי לעשות כלום ובמקרה הזה היו גם כמה שנים טובות שהוא התפרנס בעיקר ממכירת תקליטים. ג. שתיה, כשהיא הופכת להתמכרות מדרדרת די מהר, העניין הוא שבעוד שמרבית האוכלוסיה נוהגת לשתות מפעם לפעם בלי להתמכר, הרבה מהאנשים שהשתמשו בסמים כמו הרואין או קראק מצאו את עצמם מכורים מהר מאוד. אם מנת הרואין היתה עולה 20 שקל, היית יכול לקנות אותה בפיצוציה ושימוש בה לא היה נחשב לעברה פלילית היית רואה הרבה ילדים בני 15 מתמכרים להרואין. ה. אני מעדיף שלא רק על הפירסום אלא גם על מכירה, הובלה וייצור יהיו מגבלות. ברור לי דהלגיטימציה גורפת והתעלמות מכך שיש נרקומנים, התיחסות אליהם כאל פושעים מעצם היותם משתמשים בסמים גורמת נזק רב. מצד שני לגיטימציה והסרת כל רגולציה עלולה לגרום נזק גדול יותר. השיטה המודפת עלי היא השיטה ההולנדית, הנרקומן יכול לקבל סמים בבית מרקחת במידה שהוא מציג אישור מרופא שהוא באמת נרקומן. מחיר הסם נקבע כך שלא יהיה תמריץ לבית המרקחת להפיץ את הסחורה, כך מתקבל מצב שהנרקומן לא יאלץ לעסוק בפשיעה (כיוון שלא גורמי השוק של העולם התחתון קובעים את המחיר), נמנעות הסכנות הנילוות של חומרים מזוהמים או מינונים משתנים של חומר פעיל. הנרקומן יקבל הדרכה לגבי איך להשתמש בסם כך שיגרם לו נזק קטן ככל האפשר וכן הלאה. לתת לכוחות השוק אפשרות ולגיטימציה בתחום עם פוטנציאל רווח כל כך גדול לספק ונזק כל כך גדול למשתמש ניראה לי כמו מתכון לאסון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לתת לכוחות השוק אפשרות ולגיטימציה בתחום עם פוטנציאל רווח כל כך גדול לספק ונזק כל כך גדול למשתמש ניראה לי כמו מתכון לאסון" כך או כך כוחות השוק פועלים. השאלה היא האם ההפרעה שאתה מייצר באמצעות האיסור היא דבר חיובי או לא. אני סבור שלא ואני חושב שכדאי לבדוק את הנושא, בעיקר בתחום של כמות עברות הרכוש והרצח שנעשות על רקע של סחר בסמים. אני שמעתי הערכות שמדברות על משהו כמו 50% ממקרי הרצח (בארה"ב למשל) אני חושב שאם הטענות הללו נכונות אזי יש כאן טיעון שהוא מאוד כבד משקל. נערים בני 15, אגב, יכולים להשיג סמים בקלות גם היום, אני חושב שלגליזציה דווקא תקל על ההורים (והמורים וכו.) לפקח ולמנוע שימוש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק הניסוח שלי מוטעה. התכוונתי שמתן אפשרות לשחקנים הגדולים של השוק החופשי לפעול בצורה לגיטימית בתחום תוך שימוש בכל הכלים שיש (פרסום, דרכי הפצה) הוא המסוכן. יש 3 גורמים שיכולים לספק סמים: 1. פושעים. 2. גופי מסחר פרטיים שמטרתם היא מיקסום הרווח הכלכלי. 3. ממשלה או גופים מאושרים ע"י הממשלה שיפעלו ללא כוונת רווח (עניין העדר כוונת רווח הוא קריטי). אין ספק שהאפשרות הראשונה היא הגרועה ביותר. בבחירה בין האפשרות השניה לשלישית, אני מעדיף את השלישית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כן אנו מסכימים שלגלזציה עדיפה. זאת התחלה. הבעיה העקרית עם סעיף שלוש היא הנטיה האופיינית לצבוע בצבעים וורודים את פעילות הממשלה כאילו היא יכולה להיות לא אינטרסטנטית, זה ממש לא המצב ומנקודת מבטי עדיף שהאינטרס יהיה מיקסום הרווח הכלכלי ולא לחצים פוליטיים. בכל מקרה אני חושש שככל שתרגלץ את השוק הזה יותר1 כן יגבר התמריץ לפעול על פי סעיף אחת ולא השגת כלום. 1 וסביר להניח שהגורמים הפשיסטיים בחברה ילחצו בכיוון הזה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאתה מכתיר אותי לחירותניק מוקדם מידי. במודל שלי, כדי להשיג סמים תזדקק לאישור רפואי על כך שאתה נרקומן. את הסמים תקבל אמנם בתנאים טובים (חומר מזיק כמה שפחות, מינונים מדויקים, מחטים נקיות וחדשות) אבל לא תוכל לקחת אותו הביתה (כדי שלא תסחור בו) ות. הרעיון הוא למנוע את התדרדרות המכורים לשולי החברה, ומצד שני לפגוע ברוחיות של הפושעים המספקים סמים (הרי הם יאלצו להתחרות בגורם שלא נרדף ע''י המשטרה ומספק סמים הרבה יותר בטוחים ללקוחות שהיו עד כה שבויים שלהם). העובדה שהגוף החוקי שיספק את הסמים לא ישאף להרויח (ויהיה נתון לפיקוח ממשלתי) ימנע ממנו להפוך למפיץ אגרסיבי (לשדל אנשים להשתמש בשירותיו, לעשות קמפיינים, לחלק דגימות חינם) או לפגוע באיכות החומר במטרה להפחית את עלותו ולהגדיל את הרווחים. אין לי שום כוונה לתת למישהו את ה''חירות'' למכור או לקנות סמים או להפוך את השוק הזה לשוק חופשי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |