 |
|
 |
||
|
||||
 |
אז ככה: יש בהחלט מקום לחרם צרכנים!!! משיחה אקראית עם פקח החברה להגנת הטבע ,שנערכה לפני כשנתיים, נודע לי שאכן היה מאבק משפטי (שקט מדי לטעמי.)כנגד הקמת מפעל הבקבוק ושאיבת המים ובו הפסידה החברה (כולה, לא רק להגנת הטבע).את הנזק הנובע מצמצום כמות המים הזורמים בנחל ניתן לראות בעין "בלתי מזוינת" לפי הצמצום בכמות ומגוון הצמחייה בשמורה בשנים האחרונות. ראוי שהלוגו של "מי עין-גדי" ישונה לגולגולת של אייל ,כי לשם השמורה חותרת. חרם צרכנים הוא הפתרון הטוב ביותר ,בשילוב עם העלאת העניין בפורומים ועתונות. מה שמביא אותי לשאלה הכללית יותר- באילו מצבים ראוי ש"שימור הטבע" יגבר על "טובת האדם"?? ולעניין טוהר המים בברז - הם לא נקיים יותר מהמינרליים (בעיקר עקב צנרת לקויה) ותרכובות הכלור/פלואור המוספות למים אמורות לחסל את רוב החיידקים במים כולל הפתוגניים .הבעייה העיקרית בשיטת טיהור זו היא תרכובות הנוצרות עם הכלור החשודות כמסרטנות וכן טפילים רבים שרמת הכלור לא גבוהה מספיק להדביר. כמו-כן בבארות שאיבה רבים בארץ יש רמה גבוהה מאוד של מתכות כבדות ושיירים אורגניים ורמת הניתור הארץ לא מספיק טובה (לו היו סוגרים את כל הבארות החורגים מהתקן לא היה מה לשתות). אגב, לתיירים ,שפעם פקדו את הארץ ,מומלץ להתייחס למי הברז בארץ כמו למים בהודו, ולצרוך רק מים מבקבוקים. אם זה מנחם מישהו ,אז גם האיטלקים קונים מים בסופר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ב''כלבוטק'' אמרו לפני כמה שנים שהמים בברז בסדר גמור, והביאו בדיקות מעבדה ומחקרים וכד'. ההשוואה למים של הודו מגוחכת. יש הבדל בין ''חומרים מסרטנים'' מפוקפקים אשר עלולים אולי לגרום לסרטן במקרה אחד מתוך מאה אלף, לבין שלשול במקרה הטוב ומחלות זיהומיות חמורות יותר במקרה הרע שהן תוצאה כמעט ודאית של שתיית מים בהודו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אני מפספס פה ציניקן גדול ,אך לידיעתך: 1.המים בניו דלהי מוכלרים כמו בישראל 2.כמות הפתוגנים בתחנןת שאיבה רבות בארץ חורגת בהרבה מהתקן המקל )אם זכורה לך למשל התפרצות הפוליו בקידוח "אפק 2"( ולתייר המזדמן שתיית מי ברז בארץ הקודש חושפת אותו לפתוגנים חדשים בדיוק כמו שתיית מים בניו דלהי. 3. מאז תכנית כלבוטק הנ"ל (שגם אז לא הוותה מדגם מייצג) חלה הדרדרות מתמדת באיכות המים בארץ. אם אתה רוצה להמשיך ולסמוך על כלבוטק ומשרד הבריאות, סבבה, לבריאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין על מה אתה בדיוק מסתמך; יצאת בסוף השבוע לסיור בתחנות שאיבה עם ערכה לגילוי פתוגנים? נא לספר לי מאיפה, אה, שאובים הנתונים שלך. כמו כן, אני לא מבין מדוע אתה נטפל ל"תייר המזדמן". אני שותה מים מהברז כל חיי והכל בסדר. כך גם כל משפחתי, חבריי וכל מי שאני מכיר. מיליוני אנשים בישראל עושים זאת כל חייהם ונשארים בריאים לחלוטין, עם תוחלת חיים מהגבוהות בעולם. אז מה הפניקה? בקשר להודו, הידע המצומצם שלי מתבסס על מדריכי תיירות למיניהם, אשר בכולם כתוב באותיות אדומות גדולות, "יש להרתיח את המים בהודו". אולי המצב השתנה לאחרונה, אולי המצב בניו דלהי שונה משאר הודו, אני לא יודע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתייחס לתייר המזדמן ,כי הוא זה שבא עם מערכת חיסונית המורגלת לפתוגנים שונים מאלו של המזה''ת החדש. תחום עיסוקי קרוב לנושא, ויש לי גישה לנתונים אמיתיים,וכן שמעתי הרצאה מאלפת ממי ששימשה כאחראית על '' בריאות הציבור'' במשרד הבריאות ולצערי איני זוכר את שמה. המים בניו-דלהי ובעוד כמה ערים גדולות בהודו אכן שונים מבשאר הודו ,הם מטופלים ומנותרים טוב יותר . בענייני חשיפה לכל מיני כולרות ,מדובר תמיד בסיכון מחושב וכתייר בהודו לא כדאי לקחת סיכון ולכן מומלץ להרתיח בכל המדינה הנ''ל. גם ב''מדריכי תיירים'' של ישראל מומלץ לא לשתות מי ברז .אז לא שאני תומך בפניקה ,ושתיית מי ברז אקראית בארץ לא תגרום לאסון , אולם לדעתי כן כדאי לשתות מבוקבקים (ולו רק בגלל הטעם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במדריך של "לונלי פלנט", מהמוצדקים שבמדריכי ישראל, כתוב עלינו ב"סיכונים בריאותיים": אין סיכונים בריאותיים. איזו גאווה. חוץ מזה, בישראל, על כל מחדליה, יש מערכת בריאות מסודרת ואחראית, ולא נראה לי הגיוני שמדריכי תיירות ימליצו לא לשתות מהברז בשעה שמעולם לא נשמעה המלצה כזו ממשרד הבריאות. לדעתי האישית כל מי שאוהב מים כתוב לו על המצח, "אני אוהב דברים משעממים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פיגועים נחשבים סיכון בריאותי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח. צריך להרתיח פלסטינים בשביל זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מוזר מכיוון שישראל נחשבת גם על פי הגדרות משרד הבריאות כאזור נגוע כלבת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך "נגוע כלבת" אם פעם בחמש שנים שומעים על מישהו שנדבק במחלה? הלוואי והיינו נגועים באותו האופן באיידס (או באלימות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל החיסן הזמין והנוהל לחסן כל אדם שננשך ע''י חיה לא מוכרת נגד כלבת, המחלה לא הופכת למגפה בקרב בני האדם כאן אבל המחלה קיימת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא היה כל מאבק משפטי, לידיעתך. היה ערעור בועדה המחוזית, לחברה להגנת הטבע לא היה מה להגיד חוץ מלטרטר, מכיוון שהקבוץ ויתר על מכסת מים של פי כמה מהמכסה שהועברה למפעל. לאחר האשור במחוזי, כל מה שנשאר זה ללכלך ולהשמיץ. ד"א, בית ספר שדה של הרשות, על כל מדשאותיו והנוי הגדול, הוא צרכן מים גדול מאוד של מי השמורה. אז מה ?, הם מצמצמים את הדשא?, הם סוגרים פעילות? תחשוב על זה גם |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככל הידוע לי, דווקא צומצמה פעילות בבי''ס שדה. ובכל מקרה - ה''גן הבוטני'' עם כל העצים והירק של קיבוץ עין-גדי, צורך הרבה יותר מים מאשר בי''ס שדה, אכסניית הנוער והמוצב הצבאי גם יחד - וזה לפני שמדברים על מפעל המים המינרליים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנחלים לא קשורים לנביעות. המעיין הוא מנביעה נפרדת מהנחלים ואינו קשור אליהם. אם אתה יכול לראות את ייבוש נחל ערוגות בעין בלתי מזויינת אז תוכל לראות גם שזה הכל מסחף שטפונות. נחל דוד מדורג ולכן שטפונות משפיעים עליו בצורה שונה - יצירת בריכות. בתור פקח ומי שגר באזור שנים - עין גדי לא מייבשים שום נחל. דווקא אנשי השמורה ובית ספר שדה משתמשים במעיין שכן קשור לנחל והוא מעיין שולמית. אני מציע לך לברר פרטים טוב טוב לפני שאתה מפרסם באינטרנט. רוב הפקחים בשמורה הם צעירים , לא למדו גאולוגיה, לא מכירים את האזור ומושפעים קשות מהירוקים עד כדי המצאת וכן אני חוזר - המצאת פרטים לא נכונים בניגוד לטבע ולחוקי הגאולוגיה. אתה יכול לראות את תגובותי הקודמות ולהבין שהכל כאן סכסוכים אישיים - בדוק וידוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאן היו הולכים המים המבוקבקים לפני הביקבוק ולפני שהשקו בהם את שדות הקיבוץ (אני לא גיאולוג, כך שאני מחפש תשובות פשוטות, אם אפשר כאלה שאינן מכילות את הביטוי "קרקטיקון עליון")? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המים פשוט היו מחלחלים המדרון ההר לים. אני מדגיש שוב. נביעה לא נגמרת אלא מפלסה יורד. אתה מודד אותו בחוק כלים שלובים לפי נקודה אחרת. המעיין נראה כמו שנראה בגלל השנים השחונות שעברנו. נקווה שהמצב ישתפר. חקלאות של הקיבוץ היתה שם עוד לפני השמורה וחקלאות בכלל שהשתמשה במי המעיין והיתה על מדרון ההר היתה עוד מימי המקרא - הישוב הקדום בעין גדי. אני בטוח שגם בזמנו היו תקופות טובות ופחות טובות למעיין. שוב אני מזכיר שלנחל ערוגות אין קשר. הוא מלא במים אבל נראה יבש כי התכסה בשכבת סחף בשטפונות האחרונים. דרך אגב מי שטייל בשנות ה-80 וה-90 בנחל ערוגות וזוכר שבכניסה היה מן קניון עמוק יכול להבוא היום ולראות גובהו כמטר בלבד. זהו הסחף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |