|
||||
|
||||
1. א. העובדה שאדם לימד בקיימברידג' אינה מלמדת הרבה (רבים מקבלים משרות הוראה זמניות באוניברסיטאות שונות, כחלק מתהליך ההכשרה שבמהלך או אחרי הדוקטורט. האם היתה לו קביעות באותו מקום?). ב. האוניברסיטאות בארץ (כמו בכל מקום אחר) ממקדות את תחומי העניין שלהן. הטכניון לא יעסיק מרצה חשוב ומפורסם לפילוסופיה (משום שאין בו מחלקה לפילוסופיה), ובקנה מידה קטן יותר התופעה יכולה לחזור גם במחלקות לתקשורת (אולי האדם שאתה מזכיר נחשב למומחה בתת-תחום שאין בו עניין בארץ?) ג. תהליכי הקבלה למשרה אקדמית בארץ הם מורכבים, ובכל מקרה כזה מעורבים הרבה מאד אנשים. לטעון לקונספירציה נגד אנשים מסוג מסויים - זו טענה חמורה מאד כשאינה מלווה בהוכחות טובות. ד. כמה חברי סגל דתיים יש במחלקות לתקשורת בארץ? (זו לא תהיה ראיה לאף כיוון, אבל זו בכל-זאת שאלה מעניינת). 2. אני לא בטוח באיזו מידה החלוקה הזו לשבטים מוצלחת, אבל יש להודות שמדי פעם, כשאדם חורג מן הקונצנזוס המקובל ב"שבט" שלו, יש התקוממות שכאילו נובעת מתחושת ה"בגידה" של השבט. בכל אופן, בעיני זה לא סממן מוצלח במיוחד של החברה הישראלית. כדאי שאנשים יפנימו את העובדה שהשונות הפנימית בתוך השבטים גדולה לפעמים מזו שבין השבטים. |
|
||||
|
||||
1. א'. האם 11 שנים של הוראה ומחקר בקיימברידג', מספיקות בשביל להיחשב למשרה קבועה? ב' ו-ג'. ברור שלא צפיתי מהטכניון להעסיק מרצה לתחום שאין לו פקולטה בחיקו. המדובר הוא במוסד ישראלי אקדמי מסוים שמיודענו עמד בכל הקריטריונים הנדרשים מבחינה מקצועית ועניינית (כלומר גילוי עניין בתחום התמחותו לתקשורת בינלאומית), ולטענתו כדרך אגב לדבריי הודה בפני שככל הנראה הכיפה על ראשו השפיעה על קובעי המדיניות במוסד לשלול את מינויו. שוב, הוא מתקשה לקבל את גירסתי בסיפור, כפי שפירטתי ובכל זאת, הביא ראיה לטענתי הנגדית לו, מעצמו-בשרו. ד'. וכי למה שזו לא תהיה ראיה לאף כיוון? וכמה אנשי תקשורת דתיים וחרדים יש בכלי התקשורת הרשמיים והמרכזיים בישראל יחסית לאחוזם הכללי באוכלוסייה הישראלית? - גם זו אינה ראיה לאף כיוון? נו, באמת. 2. ברור שלרוב חלוקת השבטיות בחברה הישראלית איננה הסממן המוצלח במיוחד שלה. באתי רק להצביע על המצב הקיים ולאפיין אותו. את המסקנות מהמצב שכל אחד יסיק בעצמו. |
|
||||
|
||||
1. א',ב',ג'. למען האמת, הרקע של המועמד לא תמיד רלוונטי. לפעמים הגורם החשוב ביותר בתהליך הוא מספר התקנים הפנויים במחלקה (שהוא רוב הזמן 0 ולפעמים 1). קח בחשבון שבמחלקות לתקשורת מספר התקנים מלכתחילה אינו גדול במיוחד. מצד שני, אני חוזר בי ומשנה את ההמלצה לגבי החששות שלך מ"מכור ומיד" ל"החזק עם נטיה למכור". כפי שציינתי קודם, הרבה אנשים מעורבים בתהליך, אבל עד כמה שאני מבין, קל יותר לחסום מינוי מאשר לקדם אותו. מספיק אדם לא ישר אחד כדי להביא לתוצאות לא הוגנות, ואת זה קשה לשלול באופן נחרץ. ד'. גם מספר השדרים הדתיים בכלי התקשורת אינו ראיה. (תרגיל: לנסח את אותה הסתייגות בלי "נו, באמת"). על הסיבה כתבתי בתגובה 254102. העובדה שאין מרצים כחולים בסגל החוג לענתיקולוגיה יכולה לנבוע מן הסיבות הבאות: A. יש אפליה מאורגנת נגד כחולים בתהליך הקבלה. B. יש הטיה לא מאורגנת נגד כחולים בתהליך הקבלה (הכתומים לא אוהבים אותם). C. רוב החברים החדשים בחוג נבחרים בשיטת חבר-מביא-חבר, ולירוקים והסגולים אין כמעט חברים כחולים. D. כחולים לא מתעניינים בענתיקולוגיה, ולכן אינם מגישים מועמדות לחוג. E. כחולים מאד מעוניינים בענתיקולוגיה, אבל בתיכונים שרובם הולכים אליהם לא לומדים מספיק לטינית (ידוע שמענתיקולוג נדרשת לטינית ברמת שפת-אם). F. כחולים פשוט לא טובים בענתיקולוגיה (מסיבות תורשתיות למשל). אגב, דווקא בנושא אנשי תקשורת בכלי התקשורת הממלכתיים (ערוץ 1, רשתות קול ישראל, גל"צ) - בהנחה שאחוז הדתיים בהם נמוך - אפשר לטעון שלא קיימת אפליה (מסוגים A,B,C) ובכל זאת מנגנון הסינון כשל. נניח שאנחנו מצפים מכלי התקשורת האלה לייצג את הציבור. במקרה כזה, אם אין מספיק מועמדים דרוזים, מוטלת על מנגון הקבלה (המורחב) חובה לייצר מועמדים כאלה (אם הוא נכשל בזה, לא מוטלת עליו לדעתי החובה לקבל מועמדים חלשים בשם השוויון). (אני לא חושב שמחלקה לתקשורת, או ות"ת לצורך העניין, אמורה לשאוף לייצוג שוויוני של הציבור לשם-שוויון. היא כן אמורה לשאוף לייצוג נרחב של גישות מקצועיות, אבל זה סיפור אחר). 2. למרות שזה היה הנושא המרכזי, תשובה קצרה: אנחנו עוסקים ברצוי ולא במצוי. |
|
||||
|
||||
1ב (נדמה לי) - למיטב ידיעתי גם בפקולטות יש תחומי התמחות מסוימים (אני יכול לנקוב בכמה בפקולטה למדעי המחשב בטכניון, אבל לא נראה לי שהדוגמה הספציפית רלוונטית). יתכן שיגיע מישהו שתחום ההתמחות שלו לא נופל באחד מהתחומים הללו, וגם זו תהיה סיבה שלא לקבלו? |
|
||||
|
||||
אני מניח שכן (זה מה שכתבתי בסעיף המקביל בתגובה 254470). המחלקה יכולה לקבוע לעצמה ש"אין לנו אף אחד בספרות אינדיאנית בת זמננו, ובמצב התקנים של היום אנחנו לא יכולים לפתוח תחום חדש", או להיפך - "יש לנו כבר ארבעה בספרות אינדיאנית, מוכרחים להביא מישהו שיוכל ללמד את הקורס בזימבבואית מדוברת". |
|
||||
|
||||
אתה מזכיר לי את ההלצה על ההוא שניסה להתקבל לעבודה כקריין ברדיו, ולאחר שנדחה אמר ''ז..ז..זה רק בג....ג...ג..לל שששששאנ..י לא מממ..פפפפ...אי...ניק''. (בבקשה לא לבקש הסבר, הוא לא יגיע. בגלל שאתה דוס). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |