בתשובה לניר שטרן, 12/06/01 14:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ניר, תגובתך מושכת אותי לענות לך במישור הפילוסופי המופשט, ואפשר שאת הדיון צריך לנהל גם במישור הזה, אולם הרשה לי להשאר לעת עתה צמוד לדוגמאות קונקרטיות ואשמח אם תתייחס ל-2 הדוגמאות הבאות: א. אולי בתרבותינו המזרח תיכונית קשה לנו לדמיין את המרחק הרגשי ביננו לבין השייך הפוליגמי, ועל כן ארחיק בדוגמא הבאה לשבט הקרוי 'במבה' (Bemba) השוכן בצפון רודזיה שנחקר בידי האנתרופולוג ד"ר אודרי ריצ'רדס בשנות השלושים של המאה הקודמת. ככלל, מציין ריצ'רדס, בתרבויות רבות של שבטים פרימיטיביים אין האנשים רואים הבדל גדול בין אינדיבידואל לאינדיבידול, ולכן אינם יוצרים קשרים זוגיים הדוקים בנוסח המערבי. יום אחד סיפר ריצ'רדס לאנשי הבמבה מעשיית עם אנגלית על נסיך צעיר שטיפס על הרי זכוכית , חצה תהומות ונלחם בדרקונים, כל זאת כדי להשיג את ידה של גברת לבו. אנשי הבמבה התבלבלו מהסיפור, לא הגיבו וישבו שותקים. לבסוף דיבר ראש שבט זקן וביטא את רגשות הכול בשאלה פשוטה: "למה הוא לא לקח לו בחורה אחרת?" יהיו אשר יהיו רגשות אנשי הבמבה לנשים שהם שוכבים איתן, האם אתה סבור ניר, שיכול להיות שהם חשים כלפיהן את הרגש הקרוי בפינו "אהבה רומנטית"? (או במקרה זה, ליתר דיוק, "אהבה חצרונית") ב. מוכרת לנו גם אהבה בין אחים ואחיות. ניר, חשוב על ישראלי חילוני מצוי האוהב את אחותו ובדואי מוסלמי מסורתי האוהב את אחותו. אתה טוען שיכול להיות שאהבה של השניים היא אותה אהבה ואני טוען שלא, ולו רק מהטעם הבא: המנהג של בוז וזעם כלפי האחות על רקע חילול כבוד המשפחה בחברה הבדואית, עד כדי רצח, שולל את האפשרות שהאח הבדואי יאהב את אחותו כמו הישראלי החילוני. אצלו האהבה, תהא אשר תהא, מצויה במדרג הרגשות במקום נמוך בהרבה מאשר רגש הזעם וכבוד המשפחה. (דוגמא זו גם ממחישה לנו שרגשות אינם עומדים כשלעצמם לבדם אלא הם קיימים תמיד בזיקה לרגשות אחרים - זו עוד סיבה לחשוד בהנחה שבנפשנו קיים "רגש טהור", מן אהבה אידיאלית המתקיימת בבדידות מזהירה כמו האידיאה במרחב האפלטוני). ניר, מה דעתך? בברכה, ג. שמעון |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א) לא עשיתי את הקשר בין יחסי מין לאהבה , לכן אין זה רלוונטי מה מרגישים בני השבט "במבה" לנשים איתם הם שוכבים. בנוסף , על מנת שגבר יתאהב באישה (או להפך) ישנם תנאים רבים שצריכים להתקיים ויעיד על כך כל מי שמחפש אהבה . יכול מאוד להיות שבני אותו שבט אינם מרגישים אהבה משום שאין להם התנאים המתאימים, למשל אובדן האינדיבידואליות שנראה לי כמו גורם הכרחי. כיצד ניתן להתאהב במישהו אם אינך רואה אותו כפרט ? ב) בדוגמה של הבדואי גם לא הוכחת כי אהבתו שונה מהאהבה שחש אני לאחיותי. הרגשת הבוז והזעם שחש הבדואי לאחותו לאחר ש"חיללה" את כבוד המשפחה איננו מנהג כי אם רגש. הבדואי חונך לשמירה על כבוד משפחתו (מתוך אהבה למשפחה). פגיעה במשפחתו ע"י האחות , גורמת לכך שרגש האהבה שחש אליה יהפוך לרגש של שנאה , תופעה נפוצה ומעניינת כשלעצמה גם כשמדובר בבני זוג. מעבר לכך ישנם אנשים שאוהבים את בנות זוגן כל כך עד שהם רוצחים אותם בעצמם , אהבתם איננה שונה משלי היא רק בעוצמה שונה. ג) אינני חושב שהאהבה שאני חש לחברה שלי זהה לאהבה שאתה או כל אדם אחר חש לבת זוגתו. אני יודע שהרגשתי צורה שונה של אהבה עם בחורות שונות בחיי. אבל יחד עם זאת , תלך באשר תלך , אם תראה זוג מאוהב מהלכים מחובקים , או שוכבים במיטה (שוב ללא קשר לסקס) ומרגישים אוהבים ונאהבים , אצל כולם תראה אותו חיוך שליו על הפנים , וכולם יגידו לך שהם מרגישים אהבה ... (אולי אני בעצם סתם רומנטיקן) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אתה כותב "יכול להיות שבני אותו השבט אינם מרגישים אהבה משום שאין להם התנאים המתאימים, למשל אבדן האינדיבידואליות שנראה לי כמו גורם הכרחי". אכן,בדיוק, והיא הנותנת! התנאים החסרים שאתה מדבר עליהם אינם תנאים מן הטבע אלא תנאים חברתיים. אי אפשר לדבר אצלהם על "אבדן האינדיבידואליות" כי מעולם לא היתה להם - גם האינדיבידואליות היא קונסטרוקט חברתי!!! ואכן כמו שלא נבנתה בחברתם השבטית אינדיבידואליות, כפי שציינת, כך לא נבנה הקונסטרוקט החברתי של אהבה רומנטית. ב. הבוז וכבוד המשפחה אצל הבדואי הם אכן רגשות (במנהג התכוונתי לרצח). הנקודה שרציתי להדגיש בדוגמא, שונה מזו שרציתי להדגיש בדוגמא הראשונה, כאן הצבעתי על כך שאין רגשות "טהורים" שעומדים בפני עצמם - הם מסודרים בהיררכיה מובנית תרבותית. הרשה לי לפקפק בכך שאהבתך לחברתך דומה לזו של מי שרוצח את בת זוגו, וזה רק עניין של עוצמת הרגש. בין היתר גורם להטעייה הזו המונח המעוות השגור בעיתונות "רצח על רקע רומנטי". רגש עז ביותר מניע אדם לרצח בת זוגו ודומני שאין מדובר באהבה אלא ברגשות שקשורים ברכושנות, בעלות על האישה (רגש שמקורו אף הוא בהבנייה תרבותית - המילה "בעל" מעיד על כך), ברגשות של קנאה, רגש נחיתות, תסכול ועוד. אני בטוח שהאהבה שלך לא תוביל אותך אף פעם לרצח. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |