|
||||
|
||||
באשר לשאלה האחרונה - הרי שהעברת השגרירות לירושלים תהווה "הכרזה" פרו-ישראלית, ותבשר על צורך במתווך יותר "אוביקטיבי". בוש ככלל נראה כמי שהמזרח התיכון לא גורר אותו להתערבות נלהבת, ובכלל כמי שלא ממהר לנקוט צעדים אם אין גורם שישכנע אותו לכך. כיוון שהבחירות הבאות יבואו אחרי 4 שנים, נשארו רק עוד 7 דחיות כאלה בפוטנציה. |
|
||||
|
||||
אולי הפעם היה זה אני שלא בחר בקפידה את מילותיו: כיצד העברת השגרירות תגרום לבינאום הסכסוך *מעבר למצב שבו הוא נמצא היום*? הסכסוך הזה כבר בינלאומי, אם נרצה בכך או לא, וארה"ב כבר הכריזה על הצד בו היא תומכת, על היתרונות והחסרונות שהכרזה כזו משליכה עלינו. |
|
||||
|
||||
האם *הכריזה* ארה"ב על העדפתה צד כלשהו? פרט, הרחב והדגם. |
|
||||
|
||||
''הכריזה'', ''הראתה בבירור'', אותו הדבר מבחינתי. דוגמא אחת היא הסירוב של בוש לפגוש את ערפאת, ואי הזמנתו לארה''ב. |
|
||||
|
||||
באותה מידה, מקפיד הממשל האמריקאי לגנות כניסה (שתראה לאחד מוצדקת ולאחר לא) של כוחות ישראליים לתוך שטחי A למשל. כבר בשנים 92-93 קיזז הממשל האמריקאי את הסכומים שהושקעו בהתנחלויות מהערבויות שניתנו לאחר מלחמת המפרץ ועוד כהנה וכהנה דוגמאות. לדעתי, משקיעים לא מעט כדי שזה דווקא "לא יהיה ברור". ברור לי כמובן שלמשל העובדה שארה"ב משתמשת פעמים רבות בזכות הווטו שלה במועצת הביטחון מעידה על ההפך, אולם יש בכל אופן ניסיון "לא לשחק לידי ערפאת". |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |