בתשובה לערן בילינסקי, 12/06/01 11:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אמור לי - האם הריטואל הקבוע של שריפת דגלי ארה"ב יחד עם דגלי ישראל בכל העולם הערבי לא מראה שהתדמית אשר לטענתך לבוש יש אינטרס ליצור אינה קיימת? לדעתי, האמריקאים איבדו מזמן כל יכולת תיווך ממניעים "הגונים", והעולם יודע זאת. באשר לפעילות האירופאית - אני עדיין טוען שהמעורבות היא יותר ממינימלית. המשקיפים אינם אלא נסיון ריק מתוכן של האירופאים להציב באיזור דריסת רגל, נסיון כושל שכן האמריקאים יודעים טוב מאוד מתי מישהו מנסה לערער על המונופול האיזורי שלהם - מדוע לדעתך שלחו את טנט לאיזור? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אמור לי, אם האמריקאים איבדו מזמן כל יכולת תיווך ממניעים "הגונים" מדוע לא מצהירה על כך ההנהגה הפלשתינית ומסרבת לדון עד שהאירופים יתערבו/תתכנס וועידה בינלאומית/השלם את החסר? חשוב להבדיל בין הציבור לפוליטיקאים. לבוש חשוב (ויתכן ושוב לא בחרתי את מילותי בקפידה) שלערפאת לא יהיה תרוץ להגביר את בינאום הסכסוך. העברת השגרירות לירושלים תתן כלי שכזה. ערפאת מצידו מנסה ליצור דרך ההפגנות עוינות לארה"ב אבל חשוב מזה – עוינות ולחץ מצד הציבור האמריקאי להזדהות יתר של הממשל עם ישראל. עובד? לפעמים. (יש איזו סתירה פנימית בפסקה השניה, אני מניח שהתכוונת שהמעורבות האירופית היא מינימלית למטרת המשך הדיון). כושל/לא כושל זו שאלה שיש לבחון אותה לאור מטרות. בפועל לאירופים יש דריסת רגל מינימלית כלשהי בניהול הסכסוך (לצרפתים בעיקר) וכן, בוש יודע מתי לשלוח את טנט. מוסכם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ערפאת מעוניין בהתערבות אירופאית חזקה בהרבה, וזאת ניתן להבין מהקריאות התכופות שלו להתערבות כזו. יום-יום ניתן למצוא אותו בחדשות נואם לאוזניהם של מנהיגי אירופה, כשפסגת השאיפות שלו היא הזדהות בריטית חזקה. למרות זאת, ערפאת אינו מטומטם דיו לסרב לתיווך אמריקאי, שכן לך תדע מה צעד כזה יכול לעולל לו. הוא כן קורא לוועידה בינלאומית כל הזמן, אך צעדים כאלו מטורפדים ע"י לא אחרת מאשר ארה"ב. דבר אחד לא הבנתי - כיצד העברת השגרירות תיצור עילה לערפאת לבינאום הסכסוך? חוץ מזה, אני מסכים איתך באשר לנסיונותיו של ערפאת ליצור מעין עויינות, תיאוריה זו סבירה בהחלט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באשר לשאלה האחרונה - הרי שהעברת השגרירות לירושלים תהווה "הכרזה" פרו-ישראלית, ותבשר על צורך במתווך יותר "אוביקטיבי". בוש ככלל נראה כמי שהמזרח התיכון לא גורר אותו להתערבות נלהבת, ובכלל כמי שלא ממהר לנקוט צעדים אם אין גורם שישכנע אותו לכך. כיוון שהבחירות הבאות יבואו אחרי 4 שנים, נשארו רק עוד 7 דחיות כאלה בפוטנציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הפעם היה זה אני שלא בחר בקפידה את מילותיו: כיצד העברת השגרירות תגרום לבינאום הסכסוך *מעבר למצב שבו הוא נמצא היום*? הסכסוך הזה כבר בינלאומי, אם נרצה בכך או לא, וארה"ב כבר הכריזה על הצד בו היא תומכת, על היתרונות והחסרונות שהכרזה כזו משליכה עלינו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם *הכריזה* ארה"ב על העדפתה צד כלשהו? פרט, הרחב והדגם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''הכריזה'', ''הראתה בבירור'', אותו הדבר מבחינתי. דוגמא אחת היא הסירוב של בוש לפגוש את ערפאת, ואי הזמנתו לארה''ב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באותה מידה, מקפיד הממשל האמריקאי לגנות כניסה (שתראה לאחד מוצדקת ולאחר לא) של כוחות ישראליים לתוך שטחי A למשל. כבר בשנים 92-93 קיזז הממשל האמריקאי את הסכומים שהושקעו בהתנחלויות מהערבויות שניתנו לאחר מלחמת המפרץ ועוד כהנה וכהנה דוגמאות. לדעתי, משקיעים לא מעט כדי שזה דווקא "לא יהיה ברור". ברור לי כמובן שלמשל העובדה שארה"ב משתמשת פעמים רבות בזכות הווטו שלה במועצת הביטחון מעידה על ההפך, אולם יש בכל אופן ניסיון "לא לשחק לידי ערפאת". | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |