בתשובה לג. שמעון, 11/10/04 14:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
> יש מן "אפקט פרפר": למילים מרוחקות כביכול, ובלתי שייכות לכאורה, יש השפעה על הטקסט הנקרא אין אפקט פרפר, יש לטקסטים תמונת קורלציה המעידה על זיכרון ארוך יחסית (כלומר ישנן תלויות בין מילים מרוחקות יחסית), אך הקורלציה קטנה עם המרחק. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא בדקתי אבל אני יכול לתאר לעצמי ששינוי של מילה אחת [לא] תשנה את משמעות כל הטקסט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועכשיו תנסה את זה בטווח של פיסקא, מאמר, ספר שלם, בין ספרים...הולך ונעשה קשה יותר ככל שמתרחקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני [לא] מסכים לדברים הבאים: { הכניסו שורה ארוכה של הצהרות כאן } |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינך משנה את משמעות ההצהרות במידה משמעותית, רק מדליק או מכבה ביט אחד בווקטור הביטים הארוך להפליא שהן שקולות לו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את משמעות ההצהרות לא שיניתי כלל אבל את תאור *דעתי* עליהן שיניתי לגמרי. כלומר, הטקסט, שנועד להביע את דעתי על נושא מסויים היה מאוד רגיש לשינוי בודד. גם אם ישנו את הביט הגבוה ביותר בייצוג הבינארי של המשכורת שלך, תרגישי שינוי ארוך טווח . יש שיטת קימפרוס לטלפוניה שבנויה על משלוח ההפרשים בין דגימה לדגימה (ADPCM אאל"ט) . אם נופלת טעות אחת בזרם הנתונים, כל ההמשך משתבש, ממש כאילו שמישהו יחליף [מסכים] ב [לא מסכים] בהצהרה פוליטית. הפיתרון במקרה כזה זה להכניס יתירות על ידי שליחת הדגימה המקורית מדי פעם בתור בסיס מחודש לבנית ההפרשים. באופן דומה , כאשר אנו משוחחים, אנו נוטים להגיד שוב ושוב את אותם דברים, באופנים שונים כדי לוודא שהמאזין הבין כיאות. לעומת זאת, בשפה כתובה, לפעמים מתעלמים מהצורך הזה, הרי כבר כתבנו [לא מסכים] בתחילת הדיאטריבה, הייתכן שמישהו לא קרא זאת? אם כך, שיקרא שוב. כמובן שאדם בעל סיגנון כתיבה "טוב, יהיה מודע לבעיה, ומידי פעם יכניס משפטי "סינכרון" לטקסט שלו. לשמחתי אין לי מושג בדקונסטרוקציה, אבל לפי העצבנות שאנשים תוקפים כאן את הכתבים שלהם, אולי הם (הדנקונסטרוקטאים) לא נוהגים כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לז'וז'ה סראמגו יש ספר, ''תולדות המצור על ליסבון'', שבו הכנסת המילה ''לא'' בנקודה מסוימת בספר היסטוריה ע''י המגיה של הספר הופכת לחלוטין את הסיפור ההיסטורי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מצחיק. בתקופת סטודנטיותנו אשתי שיפרה את תזרים המזומנים באמצעות תמלול פרוטוקולים של בתי משפט. באותה תקופה לא ישב(ה) קלדן(ית) באולם המשפט והדפיסה את הפרוטוקול on the flight, אלא הדיון היה מוקלט ע"ג קלטות, ומתומלל לאחר מכן. מסיבות שונות לא נהגו להשתמש בקלטת חדשה בכל דיון, ומעבר לכך, אפילו לא שמרו את הקלטות עד לקבלת החלטה סופית בתיק, אלא כל קלטת שתומללה והודפס פרוטוקול, נמחקה והוכנה להקלטה חוזרת. בקיצור, דיון לא קצר שנערך בבית המשפט המחוזי, נסוב סביב השאלה האם בתמלול עדותו של עד מסוים, אשר הופיע בדיון קודם באותו תיק, נשמטה המילה "לא", ולמעשה העדות כפי שמופיעה בפרוטוקול הפוכה לדברי העד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |