בתשובה לאייל מתקומם, 11/10/04 3:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
השאלה הזו כלל לא דומה לשאלה הכללית, משום שמדובר במצב שבו כל התנאים זהים, פרט לנתון אחד: זמן העבודה. והרי כולנו יודעים שאם אתה עובד לפי שעות, תקבל יותר תשלום אם תעבוד יותר. אבל השאלה הייתה צריכה לעשות במשה - המעסיק של שמעון וראובן, שהרוויח באותו יום 542 ש"ח כתוצאה מהעסקת השניים, וכל זאת תוך ישיבה של 5 שעות במשרד, הרמת טלפונים וחתימה על מסמכים. עכשיו תגיד לי האם ראוי לקחת ממשה סכום כלשהו, נגיד - 50 ש"ח, כדי ששמעון וראובן יוכלו לחזור הביתה עם מספיק כסף כדי להאכיל את ילדיהם. (ואחרי שתצליח במשימה שקבעת לעצמך, אשמח אם תסביר לי גם איך פועלת התודעה האנושית. אתה מוזמן להתחיל מהסבר על איך פועל תא מוח, אבל אני מצפה ממך גם לבצע את מלאכת ההרכבה בסוף). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לי נראה שאתה (וגם גיל) מבלבלים בין 'דומה' ןבין 'זהה'. שאלה מס' 1 היא בפרוש מקרה פרטי של השאלה הכללית שהיצגתי לך. מסיבה שלא ממש ברורה לי, אתה מקפיד להתחמק מתשובה ישירה. בשאלה שאתה מעלה כאן, לגבי משה הקבלן, אני נוגע בתשובתי (מן הקל אל הכבד 2) לעוזי.אבל מאחר ושאלתה שאלה ישירה, הנה תשובתי הישירה: לא! אין זה ראוי לקחת 50 ש"ח ממשה ולתת לשמעון וראובן, לא בשביל הילדים ולא לכל צורך אחר. במאמר מוסגר אתה מדבר על משימה. תרצה להבהיר במה אתה מאשים אותי ולמה? האם אתה מעונין להשאיר כאן רק את אלו שדעתם כדעתך? בשמחה הייתי מסביר לך על תאי המוח אבל אף פעם לא למדתי אפילו מבוא לביולוגיה. תפסיק לכעוס! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראה איזה שרות אתה מקבל מה'אייל', ועוד באחת וחצי לפנות בוקר. תגובה עד הבית, בתוך פחות מעשר דקות: אתה טועה (ואולי מטעה) באופן ברור למדי. השאלה שלך היא איננה מקרה פרטי של שום דבר מכיוון שהשאלה "הכללית" היא לא האם יש לקחת ממה שהרוויחו אנשים בזיעת אפם על מנת לתת לאחרים (ומשמעות הניסוי התאורטי שלך הוא לקחת שעה וחצי של עבודה מאדם אחד ולתת את שוויה לאחר). ברור שבמקרה שכזה חלוקה ביחס 7 ל 10 היא צודקת, ואף אחד לא טען שיש לשנות חלוקה צודקת. מה שדובי מנסה לרמוז הוא שזה כלל לא ברור שהחלוקה בין הקבלן לעובדיו היא חלוקה צודקת, ואת זה אתה לא יכול לפתור בקלות רבה כל כך ע"י חישובי אחוזים. השאלה היא באשר למהי החלוקה הצודקת, לא באשר להאם יש להפר אותה. ולכן הדוגמא שלך חסרת כל רלוונטיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נמצא בניו-יורק ואצלי רק 9 בערב. אבל אני בהחלט מעריך את השרות. אגב, אני חוזר הביתה בקרוב ואז תשתחררו מהנודניק הזה. ענין המספרים והאחוזים לא ממש רלונטי. אפשר היה לומר "כסף" במקום "15 שח" נא עיין בשאלה מס' 2 בתגובתי לעוזי (אפשר גם מחר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גיל כבר ענה ל"תשובה" שלך, ולכן אתמקד בהשבה על הפסקה האחרונה שלך: ה"משימה" שלי רמזה לך שהטענה כאילו אפשר לקחת כל בעיה -גם חברתית - ולפרק אותה לגורמים עד שאתה מקבל משהו בגודל שאפשר להכניס לפה וללעוס1, היא חסרת שחר. כדוגמא הבאתי את שאלת התודעה האנושית. כולנו יודעים שמקור התודעה האנושית הוא במוח, והמוח מורכב מתאי מוח. ניתן, לפיכך, להניח על פי התאוריה שלך, שאפשר להסביר את התודעה האנושית ע"י זה שנסביר את פעולת תאי המוח. מעניין שאיש טרם הצליח. 1 הוף, איך מתרגמים bite size chunks? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 ביסים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מודה שהיה שם 'ש' ברור ואני, בעיני רוחי, ראיתי 'ז'. אולי בגלל האוירה הכללית, וקצת בגלל הטון (שנדמה לי ששמעתי) בתגובתך, אני קראתי ''מזימה''. טעות שלי. לגבי הפרוק לגורמים, לא אמרתי שזו השיטה היחידה. רק שזו השיטה שאני רגיל להשתמש בה (ז''א הכי טובה שאני מכיר). אבל אני לומד. תציג שיטה אחרת ונעין בה. אפשר גם לומר, אין שיטה - נשתמש בתחושות... אבל כאן כבר היינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאילו שמישהו הצליח לעשות את זה בדרך אחרת. קרא את Consilience של חביבך וילסון (ראובן יכול להשאיל לך אותו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מספיק שכל הדיון הזה מתעסקים עם המשכורת שלי וקורות חיי מול אלו של שמעון ומשה, עכשיו גם אני צריך להשאיל ספרים לאנשים? ( בכל אופן, זה ספר די גרוע, לעניות דעתי). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |