|
||||
|
||||
מה "שלם ומושלם" בירח? ממילא הוא מנוקב מכתשים שגרמו מטאורים "בדרך טבעית". אני לא אוהב את ההפרדה הזו בין הרס נוף שנגרם בדרך "טבעית" לבין הרס "מלאכותי" על ידי בני אדם (שגם הם חלק מהסביבה) - הר געש שמשמיד את הצמחיה המסכנה שנוצרה מאז הזעף האחרון שלו לא הורס את הנוף? וככלל, התפיסה של "נוף" היא מלאכותית ונוצרה על ידי בני אדם. |
|
||||
|
||||
ואני חושבת שההפרדה הזאת חשובה מאוד. לא כל שינוי טבע בידי אדם הוא "הרס". לפעמים התועלת שבשינוי הנוף מצדיקה את המעשה. אבל להרוס בלי תועלת מספקת ובלי אבחנה כי גם הרי געש ורעידות אדמה הורסות - זה תירוץ לחוסר אחריות כלפי העולם שבו אנו חיים, כלפי בני אדם אחרים, וכלפי יצורים אחרים שאינם בני אדם. ואז מה אם בני אדם יצרו את התפיסה של נוף? בני אדם הם גם אלו שיצרו את התפיסה של כוכב הלכת כמשאב. |
|
||||
|
||||
קודם דיברת נגד שינוי נוף גם אם יש לכך תועלת והנוף הנוכחי הוא "לא שימושי" עבור האדם. עכשיו את מדברת על "תועלת מספקת" - איך בדיוק תכמתי את ה"חשיבות" של הנוף הטבעי? ושוב, אשאל על מה שיותר עניין אותי ולא ענית עליו: איך הירח הוא "שלם ומושלם"? מאיזו בחינה? האם מכרות יהפכו אותו לפחות שלם ומושלם מאשר אסטרואיד ענק שיתנגש בו? |
|
||||
|
||||
אפשר להתפשר על מכרות בצד האפל? |
|
||||
|
||||
אנחנו כנראה לא מגדירים תועלת אותו הדבר. והירח אולי לא יהיה שלם (פיזית) בשתי הדוגמאות שלך. אך בעיניי המכרות יהפכו אותו לפחות מושלם (ערכית) מאשר אם יתנגש בו אסטרואיד ענק. |
|
||||
|
||||
עד כאן ברור, אבל בדיוק את העקרונות שמכתיבים את השוני הערכי הזה אצלך טרם הבנתי. |
|
||||
|
||||
כאמור, אני סבורה שיש ערך אינהרנטי לטבע כמכלול וגם על כל חלקיו (וזה כולל נופים, צמחים, בעלי חיים וכו'). הערך והחשיבות של הטבע, לדעתי, לא תלויים בתפיסה האנושית או בבני אדם, אלא בעצם קיומם. גם להר געש ולסדקים שנוצרו מרעידות אדמה מעצם היותם חלק מהטבע יש ערך משל עצמם, ולכן ההרס "הטבעי" לא נתפס בעיניי כמשהו רע. כמו כן, אני לא סבורה כי העולם הוא ours to exploit. אני לא חושבת שהיקום שייך לבני האדם. כמו כל היצורים בטבע, גם אנחנו משתמשים במשאבים טבעיים אחרים לצרכינו. שלא כמו שאר היצורים בטבע, אנחנו משתמשים במשאבים טבעיים הרבה מעבר לצרכי הישרדות בסיסיים. כאלו אנחנו כבני אדם ואני לא חושבת שזה ישתנה. אני כן חושבת שאנחנו צריכים לרסן עד כמה שאפשר את הנטייה שלנו לנצל את משאבי הטבע. אני אולי יותר סלחנית כלפי ניצול יתר של משאבי טבע על פני כדור הארץ כי זוהי הסביבה הטבעית שלנו, ואולי גם כי אני "רגילה". המחשבה על התנהגות (תיאורטית) דומה בפלנטות אחרות מעציבה אותי. לא הייתי רוצה לראות כוכבים אחרים מזוהמים ורמוסים כמו זה שלנו. |
|
||||
|
||||
מאחר שגם בני האדם התפתחו כחלק מהטבע, מדוע נזקים של הרי געש נחשבים "טבעיים", ואילו נזקים של בני אדם - לא? מדוע אסטרואיד שייפול על כדור הארץ וישמיד את החיים עליו, יחשיך את השמיים שלו וכו' וכו' וכו' נחשב "טבעי" ולכן מקובל, אבל הנזקים שבני האדם עושים - לא? אני סבור שנעשית כאן הפרדה שרירותית. |
|
||||
|
||||
אני חושב אחרת. בעיניי ערכים הם אך ורק בעיני האדם. הערך היחיד שיכול להיות לטבע (או לכל דבר אחר) הוא אך ורק בעיני מישהוא. המובן של המילה ערך היא נתינת ציון לדבר מה, ואין בכלל משמעות לנתינת ציון אם אין סובייקט שעושה את זה. עצם (ממשי או מופשט) יכול לקבל ערך רק אם מישהוא מודע לו. אחרת הוא סתם אוסף של אטומים. יתר על כן, אני חושב ששמירת הטבע הוא ערך חשוב מאוד (לאדם כמובן - בדיוק כמו כל ערך אחר), והרס של הטבע הוא שלילי בעיניי בין אם הוא נובע מסיבות טבעיות או מלאכותיות. לדוגמא, במקרה של שריפה ביער בן-שמן, סבורני שצריך לכבות אותה בין אם היא הודלקה ע"י אדם ובין אם היא הודלקה עקב ברק. ובקשר לירח. אם הייתי צריך לבחור בין לחצוב 100 מיליון טון סלעים משממת ואקום עקרה ומופצצת קרינה, לבין לכרות עץ אחד בפנינה הכחולה ושוקקת החיים שהיא הבית שלנו, לא הייתי מתלבט לשנייה. |
|
||||
|
||||
יש גם נופים אנושיים יפים. בשלוש השנים האחרונות יצא לי לראות כל יום, בדרכי אל הטכניון או ממנו, את איזור התעשיה של חיפה, עם בתי הזיקוק ושאר מזהמים. מה אומר? נוף מרהיב, במיוחד בלילה. אני מדמיין לעצמי את עיצובם של מכרות על הירח. איזו הזדמנות ליצירה אנושית: חוש אסתטי מתנגש עם סביבה שונה מתנגש עם מגבלות כספיות.. כן, ייתכנו לא מעט זוועות בסגנון עזריאלי, אבל גם פוטנציאל ליופי. |
|
||||
|
||||
מצטרף בחום. לראות את ''תחנת הכוח הגרעינית ספרינגפילד'' של חיפה בלילה עושה טוב לגוף ולנשמה. (ביום, הנוף של השדות הפתוחים בכל זאת יותר יפה). מה שכן, לא מסכים שעזריאלי הוא זוועה. אם רוצים לומר זוועה, די להשתמש במילה הנרדפת ''התחנה המרכזית החדשה''. |
|
||||
|
||||
דיון 595 דיון 972 |
|
||||
|
||||
זה מזכיר לי את אחת מסדנאות המדיטציה שעשיתי לפני כמה שנים. המנחה ביקשה מכל אחד לדבר על מקום שמרגיע אותו ומעורר בו השראה. כולם בחרו בכל מיני יערות, חורשות, נחלים, שדות, עצים וגינות. רק אני דיברתי על המגדלים של תחנת הכוח בחדרה עם האורות שמנצנצים בלילה. כשהייתי בצבא אפילו כתבתי עליהם שיר. בחיי. |
|
||||
|
||||
יאללה יאללה אם תהיה פרסומת של נייק על חצי הירח גם אתה תתפלץ מזעם |
|
||||
|
||||
דווקא יכול להיות נחמד: "חצי הסהר הערב מוגש לכם בחסות נייקי, שמלאה אלפי מכתשים באור מספיק חזק בו תוכלו לצפות מבתיכם." "היום, ראש חודש כסלו, לא תזרח הלבנה בשל העדר נותן חסות." |
|
||||
|
||||
הסיוט שלי הוא מעט אחר- מאות כלים כבדים (תרתי משמע) יעבדו כדי ליצור אייקון כלשהו על הצד המואר של הירח וכך יצרו את הפרסומת הגדולה ביקום (תבל זה רק כדה"א? לא?) זה לא ממש אפשרי כי קרקעות הירח כבר נמכרו באופן חוקי לפריירים למיניהם, מליונרים בפוטנציה |
|
||||
|
||||
צ'מע, אם נייקי יכולה לממן הטסה של כל הכלים הכבדים האלה לירח + חריש עמוק בצורה שיראה על פני כדור הארץ, אני חושב שזו מזמן לא חברה לנעליים וציוד ספורט. אבל יכול להיות שאתה צודק - ממקור מהימן נודע לי זה עתה שהיתה זו נייקי שהתחזתה למליוני פריירים שקנו קרקעות על הירח (ואת אלה שנחשבות, לא סתם קרקעות בקצות המכתשים). |
|
||||
|
||||
היה על זה סיפור קצר של היינליין. |
|
||||
|
||||
וואלה? תביא לינק או לפחות את שם הסיפור |
|
||||
|
||||
אולי The man who sold the moon שמופיע באוסף באותו שם, אבל אני לא בטוח. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |