בתשובה להקשה המקשה, 10/10/04 22:17
אכן, חולם הוא 252143
ידידיה • בתשובה להקשה המקשה יום ב', 11/10/2004, 7:31
אכן, חולם הוא 252157
הקשה המקשה • בתשובה לידידיה יום ב', 11/10/2004, 8:51
במקרה כזה, האם לא צריך לכתוב "אתֹא" (כמו "כי גאֹה גאה" או "שמוע שמעתי")?
אכן, חולם הוא 252168
חשמנית על מונית • בתשובה להקשה המקשה יום ב', 11/10/2004, 9:17
לא. "אתו", כפי שידידיה כתב, אל"ף פתוחה-חטופה, ו"ו חלומה - מופיע בספר עזרא ד 12, בארמית.

קצת בלבלתי את היוצרות עם השונרא, אתמול. חד גדיא בהגדה של פסח - ארמית, וה"אתא" החוזר שם - כנראה שילוב (מסיבות מסורתיות) של כתיב ארמי וניקוד עברי.

העניין הוא שהשורש קיים בארמית ו*גם בעברית* (בעברית, עפ"י שחזור, נראה שהשורש הקדום היה א,ת,י, אך זה אינו קשור לענייננו והמשמעות, בכל מקרה, אותה משמעות). ומאחר וקיים בעברית - טוענת בתי הנבונה, ובצדק - אין צורך להשתמש בצורה הארמית.

הצורה העברית, אחר משא ומתן קשה, מפרך ומדיד שינה :-) : "אתו" - אל"ף קמוצה, ו"ו שרוקה, מלעיל, ובא לציון גואל. אולי (עוד צריך לשאול את הפרופסור).
אופס, אופס 252176
חשמנית על מונית • בתשובה לחשמנית על מונית יום ב', 11/10/2004, 9:42
סופו של דבר - מלרע, לא מלעיל. זהו.
אופס, אופס 252180
השקמה השקה • בתשובה לחשמנית על מונית יום ב', 11/10/2004, 10:03
... עטו על סרבניצקי
סגין זליגה אנאלית -
פרעה כחמלניצקי
פיגורה קארדינאלית
...
פ"א דגושה? 252182
האייל האלמוּסי • בתשובה להשקמה השקה יום ב', 11/10/2004, 10:13
איזו? בשורה השלישית או ברביעית? 252183
השקמה השקה • בתשובה להאייל האלמוּסי יום ב', 11/10/2004, 10:16
אופס, אופס 252186
האייל האלמוני • בתשובה להשקמה השקה יום ב', 11/10/2004, 10:22
מה זה כל המלים האלה? תן פירוש בבקשה.
דבר המחורר 252500
הקשה המקשה • בתשובה להשקמה השקה יום ג', 12/10/2004, 4:06
הוריאציה על הבית משירה של החשמנית, עם ההסתלבטות הקלילה על הדיון ב"אתו", נכתבה במטרה לשעשע (בראש ובראשונה את הוד קדושתה). בקריאה חוזרת, קלטתי כי החרוזים עלולים להתפרש ככתיבה עוינת. ברצוני להבהיר שלא לכך כיוונתי, ולהתנצל בפני כל מי שנפגע מהעניין.

ועוד לשם הבהרה:
עטו - מלשון לעטות;
פרעה -מלשון פרעות (מי שזה מאכזב אותו - אלה החיים);
אנאלית - מלשון חוּמה.
דבר המחורר 252521
סרבן של כבוד • בתשובה להקשה המקשה יום ג', 12/10/2004, 7:51
בואוהנה, תענוג.
משאירים תגובה באיל, הולכים לכמה ימים, חוזרים ומוצאים שיר וגם דיון מעניין שהתפתח בעקבות.
אני די חדש כאן ועוד לא מכיר את השפה הפנימית 252571
יאיר • בתשובה להקשה המקשה יום ג', 12/10/2004, 9:51
גם הבדיחות על פיגור ופיגורה שלה (שנעשו תחת ניקים שונים אבל עם אותו דוא"ל), נכתבו במטרה לשעשע את "הוד קדושתה"?
אז עם החמלניצקי לא היתה לך בעיה? 252784
הקשה המקשה • בתשובה ליאיר יום ד', 13/10/2004, 2:19
התקבלת!
:-)

-------

ולשאלתך:

"גם הבדיחות על פיגור ופיגורה שלה..." - אז זהו, שהמילה פיגורה מופיעה במובן של דמות, ואילו השיוך "שלה" הוא אינטרפרטציה שאת הכנסת על דעת עצמך ולפיכך אני רואה עצמי פטור מהצורך להגן עליה.

האם גם תגובות ההמשך נכתבו במטרה לשעשע את הוד קדושתה? בהחלט. כנראה שאני נותן הרבה יותר קרדיט לחוש ההומור שלה ממה שאת נותנת. הסבורה את כי טעות בידי?
אופס, אופס 252201
ידידיה • בתשובה לחשמנית על מונית יום ב', 11/10/2004, 11:24
נחמד, לא חשבתי שהשורש עברי. האם יש דוגמה במקורותינו?
גם את הפסוק מספר עזרא לא זכרתי; הארמית שלי עיקרה מתרגום אונקלוס.
אופס, אופס 252447
אורי פז • בתשובה לידידיה יום ג', 12/10/2004, 0:04
שניים מקרא ואחד תרגום, אה? חן חן.
אתה אלוהינו 253956
ידידיה • בתשובה לידידיה יום א', 17/10/2004, 8:09
אמש התהפכתי במיטתי בנדודי שינה, ולפתע נזכרתי בשני מקורות, אשר שניהם היו ממש מתחת לאפי.

האחד, בקריאה לשמחת תורה: "ה' מסיני בא, וזרח משעיר למו, הופיע מהר פארן, ואתה מרבבות קודש".

ומשמיני עצרת נזכרתי בעצרת ובך: "יאתיו חשמנים מני מצרים, כוש תריץ ידיו לאלוהים".

ומעתה ברור שיש לקרוא מלרע.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות