|
||||
|
||||
אין לי הרבה מה להוסיף על הדברים שכבר כתבתי. אפשר להוציא את הדברים מהקשרם ולהפוך אותם ל''מתמטיקה של אבידות'', אבל צריך כמות נדירה של קנטרנות כדי לטעון שגם הכניסה ללבנון היתה טעות וגם היציאה ממנה היתה טעות. אם הכניסה היתה טעות, אז היציאה בוודאי היתה מהלך מבורך ורצוי. נקודה. אף אחד, אפילו לא אהוד ברק ובטח לא אני, לא טען שהיציאה מלבנון ''מחקה את כל מה שהיה בדרך'', אלא רק שהיא היתה מהלך נכון. היה טוב יותר לכולם אם הוא היה מתבצע שנים רבות קודם לכן, אבל מוטב מאוחר וגו'. לגבי תושבי הצפון, דווקא הם לפי דעתי (לא שאלתי) די מרוצים מהשינוי במצבם בעקבות היציאה מלבנון. אני מאמין שרוב אלה שהתנגדו ליציאה בשעתו לא מתגעגעים לקטיושות ולא מתגאים היום בעמדתם דאשתקד. על הקביעה שהחללים בלבנון (למעלה מאלף, להזכירך) הם ''ילדי שמנת של ארבע אמהות מתל אביב'' אני בכלל לא מתכוון להגיב. יש לדעתי גבול כלשהו לכמות הליחה שיכול אדם לגייס כשהוא יורק לבאר ממנה הוא שותה, והקביעה שלך עוברת את הגבול הזה בגדול ולא ראויה לשום התייחסות. |
|
||||
|
||||
לטעון שמי שמסכים שהכניסה ללבנון היתה טעות חייב גם להסכים שהנסיגה היתה דבר טוב רק מראה שכנראה אפילו לא ניסית להבין את מה שאני כותב. קבלת החלטה כמו על היציאה מלבנון צריכה להתעלם מהשאלה האם היה נכון להכנס לשם לפני 18 שנה. התמונה כל כך השתנתה מאז שהשיקולים צריכים להיות שונים לחלוטין. כשנכנסו זה היה על מנת להאבק באש"ף ולנסות להפוך את לבנון למדינה החיה עמנו בשלום. כשיצאנו - הארגון המרכזי שנלחם נגדנו הוא ארגון שיעי פונדמנטליסטי שמבקש לשחרר את ירושלים. אני עדיין מבקש ממך לקרוא את שתי תגובותי למאמר של ערן בלינסקי. אם הפסקה הראשונה הראתה שאתה סצם לא מנסה להבין מה אני כותב הרי המניפולציה שעשית לדברי בפסקה השניה ממש מחרידה - לא טענתי שההרוגים בלבנון הם ילדי השמנת של ארבע אמהות אלא שארגון ארבע אמהות קם על מנת להגן על ילדיו, תוך התעלמות מגורל ישובי הצפון ומגורל אנשי צד"ל. בין שתי הקביעות ישנו הבדל תהומי, שרק ציניקן (או רשע) מסוגל להתעלם ממנו. |
|
||||
|
||||
אין לי הרבה מה לחדש בדיון, אז אני לא, אבל בנושא התנגדותם של תושבי הצפון לנסיגה - הרשה לי לערער על קביעתך. באופן כמעט מפתיע, תושבי הצפון אינם שונים מהותית מתושבי תל אביב. למרות שהתל-אביבים לא ממש יודעים זאת, אבל גם אנחנו (רובינו לפחות), מהלכים בשתי רגליים על הקרקע, רואים מדי פעם סרט כזה או אחר, טרודים בבעיות פרנסה, וגם - לא יאמן - מחזיקים בדעות פוליטיות כאלו ואחרות. חלוקי הדעות הפוליטיים (כולל בשאלת הנסיגה מלבנון - כאשר שאלה זאת היתה אקטואלית ורלוונטית) הקיימים בחברה הישראלית, הצליחו לעבור את הפקק של מחלף פולג והגיעו גם לגליל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |