|
||||
|
||||
כמו בכל ניסוי שמשווה תרופות: החולה מקבל מספר. אחראי-שיבוץ רושם לעצמו בסוד לאיזו קבוצה החולה שייך, ומעביר לרופאים אמפולות ממוספרות (שמהן לא ניתן לדעת באיזו תרופה מדובר). |
|
||||
|
||||
חשבתי דווקא על בעית המינון. מנסיונות הקרובים לי באנטיביוטיקות, ידוע לי שהרפה פעמים אנטיביוטיקות שונות במינון ובמועד הלקיחה. פעם ביום, חמש פעמים ביום, לפני האוכל, כמה שעות אחרי האוכל, שלושה ימים, עשרה ימים וכולי. רופא אולי יוכל לזהות את התרופה על פי המינונים. בפלסבו אפשר לחקות במדויק את לוח הזמנים של התרופה הנבדקת. |
|
||||
|
||||
זו עדיין לא בעיה: יש רופאים שמטפלים (ויודעים בדיוק באיזו תרופה הם משתמשים, ובאילו מינונים), והרופאים שצריכים להעריך את התוצאות ולסכם את המחקר אינם מעורבים בשלב הזה. |
|
||||
|
||||
אני חשבתי שאחת מהבעיות זה שמי שנותן את התרופה וגם רושם את התוצאות , אמור לא לדעת מה *צפוי* לקרות כדי ש: א) לא יטה את רישום התוצאות ( 37.7 מעלות, טוב, נעגל ל38, הוא הרי *נראה* חולה). האם אתה אומר שהרופא שנותן את התרופה הוא לא אותו רופא שבודק את החולה? אתמהה. ב) לא ירמוז באופן לא מודע לפציינט שהוא מקבל את התרופה הטובה או הלא טובה. אם הרופא המטפל יודע מה הוא נותן, העקרונות הללו נופלים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |