 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם אורי פז רק היה מתדיין בנימוס הרי שהוא לא היה "אורי פז", ואז מה הבעיה? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תמונת עולם מעוותת. אמונה עיוורת. דמגוגיה. מיסיונריות. אפשר לענות לכל התנאים לעיל, ועדיין להיות מנומס וסובלני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש (גם) באייל לא מעט אנשים הנושאים בכל אותן תכונות, ואינם זוכים ליחס אליו זוכה1 אורי פז. ייתכן שהדבר קשור לכוון אליו עוותה תמונת עולמם, ייתכן שמדובר בנשוא האמונה. אני מאמין שהסיבה נעוצה בסיגנון. ___ 1 ולטעמי, זוכה בצדק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך שאורי מוקצה יותר בגלל הסגנון מאשר בגלל התוכן, אבל דיברנו על הערכה. אורי גם מייצג לדעתי קיצוניות כמעט אידאית באמונה עיוורת. הבנאדם הרי שובר לעצמו כל פעם מחדש את השיא ב"מספר תגובות מינימלי לסתירה עצמית", וזה לא מפריע לו להמשיך להסביר, לתרץ ולהתפלפל. ראוי להערצה, לא ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברשותך, אבקש ולו דוגמא אחת של סתירתי העצמית. וכבר כתבתי פה פעם: חכמי הגויים אומרים ש"הסגנון הוא האדם". ואילו אני סבור ש"האדם הוא הסגנון". נישאר לך רק לירות בי וזהו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |