|
||||
|
||||
אהוד בנאי כותב יפה ובכנות. אבל סוף הסיפור הוא סימפטומטי לחוזרים בתשובה. עם כל ההשתקעות העצמית והגאולה האישית שלו הוא שכח לקחת את הילדה לחוג. להיות יהודי זה קודם כל להיות בן-אדם רגיש. אם הוא מאכזב את הילדה שלו זה לא ''לא חשוב''. זה חשוב מאד. הרבה יותר חשוב (מבחינה יהודית, כפי שאני תופס אותה) לקחת את הבת שלך מאשר להלך ולהרהר. |
|
||||
|
||||
דוקא כאן הוא מתגלה שאיש אמיתי שלא מהסס לצייר את עצמו באור לא מחמיא |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |