|
||||
|
||||
למעשה, לישראל יחסים מורכבים למדי עם סוכנויות הסיוע. דווקא בצד השני (של הסוכנויות) יש מי שמבקרים את אופי הפעילות וטוענים שהוא מאפשר לישראל "כיבוש דה-לוקס". ישראל כובשת מפוצצת והורסת, ומדינות אירופה מנקות את ההריסות ומאכילות את האוכלוסיה. כבר יותר מפעם אחת הודו הגורמים הרשמיים בישראל שהפעילות ההומניטרית הזו רצויה. היא חוסכת לישראל מליארדים, וכאב ראש לא קטן, ולמעשה לא מן הנמנע שהיא מתחזקת את הכיבוש הישראלי (אני יודע שיש מי שיאמר "אז שירעבו למוות!", אבל אני מדבר על האפשרויות במציאות הריאלית). |
|
||||
|
||||
אותן 'סוכניות סיוע' מסייעות לטרור ותורמות להנצחה של בעיית הפליטים. אילו רצו לעשות משהו מועיל, היו מתנות סיוע באי סיוע לטרור (ועל ידי הצלחה בכך ממילא משפרות את מצבה הכללי של האוכלוסיה המקומית), ומנסות לקיים יוזמות ליישוב קבע של הפליטים במקום לסייע להנציח את מצבם ובכך לשחק לידי הרשות הפלסטינית ומדינות ערב. |
|
||||
|
||||
אפשר לדון עד מחר במה מנציח את מה, ומה ''מועיל'' למי. העובדה הפשוטה היא שישראל לא תרוויח כלום בריבוע אם סוכנויות הסיוע יחליטו לארוז מחר, אלא דווקא תפסיד המון. רבים הסיכויים שהעלות של משטר הכיבוש בסיטואציה כזו תגרור עימה למטה את הצמיחה המיוחלת של המעמד הבינוני-הגבוה. גם ההנהגה הישראלית מבינה זו, ולכן היא יודעת טוב מאוד לעשות כל מה שצריך על מנת שיישארו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |