בתשובה לעוד אייל, 02/10/04 18:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
במהלך מלחמת העולם השניה, לפני שהשיג השיריון הרוסי עליונות על הפנצרים הגרמניים (שהצטיינו בשיריון עבה שתותחי הטנקים הרוסים לא הצליחו לחדור). הרכיבו הרוסים תותחי נ"ט על גבי טובות של טנקים - וכך יצרו את משחיתי הטנקים. משחיתי הטנקים הופעלו בקבוצות וירו ירי מסגרת על עבר מטרה. ירי מסגרת, להבדיל, מירי מעמדה, הוא טקטיקה לפיה פלוגה או גדוד יורים בבת אחת מקו עמדות אחד אל עבר מטרה אחת. כאשר, הרעיון הוא לעצור את הסתערות השיריון הגרמני. טקטיקה זו הצליחה. אולם, הרוסים השיגו את הייתרון שהקנה להם את הנצחון רק לאחר שפיתחו את הטנק המודרני הראשון- ה T34 המפורסם שהנחיל מפלה לשיריון הגרמני המהולל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הסיפור הזה יפה אבל מופרך מעיקרו מפני שמשחיתי הטנקים מדגם SU נבנו על תובה של T34 כך שלא ייתכן שהוא הקדים את הטנק. מלבד זאת הT34 הופיע בשדה הקרב כבר ב1941. כמו שציינתי למעלה, הsu נועד להיות תותח מסייע לחיל הרגלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחיל הרגלים הספיקו תותחי הנ''ט הנגררים. כדי לתת ליחידות השריון סיוע של תותחי נ''ט היה צורך למנע אותם כדי שיוכלו להתקדם בקצב השריון. כך נוצרו משחיתי הטנקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכורות לי תמונות מסרטים מהתקופה (או על התקופה), בהם שועטים טנקים אל עבר ביצורי האויב, בהם עומדים (בשורה פחות או יותר) משחיתי הטנקים, ויורים מעמדות נייחות, בלא לבצע תמרון כלשהו. עוצמת האש הגבוהה יחסית, ומחירם הנמוך, אפשרו ככל הנראה שימוש בטקטיקה זו על מנת לבלום, לפחות חלקית את הסתערות שריון האויב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סרטים הם מקור היסטורי מפוקפק (כולם מבוימים). אם ההגנה היא סטטית אין סיבה להשתמש במשחיתי טנקים. תותחי נ''ט נגררים מספיקים והם זולים יותר. רק לכוחות נידים קרי יחידות שריון וחרמ''ש הממונעים על זחלים דרושים תותחי נ''ט נידים על זחלים שינועו ביחד איתם. בנוגע לצורת התפעול. בימי מלחה''ע השניה לא היו מחשבי בקרת אש ולכן כול הירי בוצע ממצב עמידה. גם טנקים עצרו כדי לירות. בכול מקרה סידור תותחים נידים או נגררים בשורה הוא טקטיקה דבילית שקשה להאמין שננקטה יותר מפעם או פעמים (גם גנרלים לומדים בסופו של דבר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדאי להפריד בין תנועה לקראת מגע לבין תנועה במהלך הקרב עצמו. כלומר ייתכן מאוד שמשחיתי הטנקים נעו יחד עם כוחות שריון וחירמ''כ אבל במהלך הקרב עצמו (שלא בדומה לטנקים שהיו עוצרים ממש לפני הירי עצמו) סודרו מראש מול וכנגד קו ההסתערות הצפוי של האויב המשוריין. אגב, אינני בקיא בתו''ל השריון, אולם תותחי ארטילריה (לפחות הנגררים, אך לעיתים גם הממונעים) מסודרים בד''כ בשורה כברירת מחדל. בכל מקרה, נראה כי על בעיית השרידות יכולים לפצות יתרונות מסויימים בעוצמת וריכוז האש, כך שלא הייתי שולל טקטיקה זו על הסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תותחים ארטילרים אכן מסודרים בשורה ברמת הסוללה ולפעמים הגדוד מכון שזה מפשט את החישובים הדרושים לירי (לפני עידן המחשב). טנקים לפעמים תוקפים בשורה אבל לא בהגנה. מערכת הגנה נבנית לעומק כשתותחי נ''ט נגררים נידים ואפילו תותחים ארטילרים מפוזרים בה לפי תואי השטח וכיון ההתקפה הצפוי של האויב. השאיפה היא למקם אותם כך שירו על אגפי ההתקדמות של האויב. סידור תותחים נידים או נגררים בקו ישר הופך אותם מטרה אידאלית להתקפת אויר. יתכן סידור בשורה ברמת המחלקה או אפילו הפלוגה אם השטח מאפשר זאת. אבל גם כך שומרים אל רוחים בין אחד לשני. סידור בשורה של מסגרות גדולות של תותחים לא נהוג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה מופרך ? כשאפשר לומר לא מדוייק... ועכשיו לעצם העניין: ה T-34 פותח עוד בתחילת המלחמה. אולם, ה T-34 נכנס לייצור סדרתי מאוחר הרבה יותר. בכלל, הסובייטים התקשו לייצר את ה T-34 בכמויות. רק לאחר שהצליחו הסובייטים להעביר את מוקדי התעשיה למזרח (באחד ממבצעי הלוגיסטיקה הגדולים בכל הזמנים), הם הצליחו לייצר T-34 בכמויות משמעותיות. יפה נאמר, שאחד הקשיים הטכנולוגיים היה ייצור טבעת הצריח שתוכל לעמוד בעוצמת הרתע של התותח הגדול והחדיש. יתרה מכך, הטנקים הגרמנים בתחילת המלחמה נהנו משריון עבה שהתותחים הסטנדרטים של אותה תקופה בהם היו הטנקים הסובייטים מצויידים לא הצליחו לחדור. תותחי הנ"ט הכבדים היו היחידים שהצליחו לחדור את השיריון הגרמני (בספרות ניתן למצוא תיאורים של קליעים שנורו מתותחי טנקים סובייטים שפגעו בשיריון גרמני אך לא הצליחו לחדור אותו). על כן, הסובייטים מתוך המצוקה הנ"ל פיתחו את משחיתי הטנקים. משחיתי הטנקים, יכלו לפגוע ולחדור את השיריון הגרמני מאחר והם צויידו בתותחים גדולים, אך היה יותר זול לייצרם משום שהם היו מחוסרים צריח ניתן לצידוד. על מנת לחפות על הנחיתות שלהם ביכולת הצידוד, פתחו הסובייטים את שיטת "יירי מסגרת" (שאגב, עד היום מקובלת בצבא הסורי ומשמשת לירי לטווחים ארוכים ומחפה על מערכות בקרת אש נחותות בהם מצויידים חלק מהטנקים הסורים). זאת ועוד, הדוקטרינה הסובייטים בנויה על כוחות שיריון, חת"מ וחי"ר משולבים ביחידות אורגניות. על כן, אין ממש משמעות למונח "תותח מסייע לחיל הרגלים". שכן, ה-SU הופעלו במסגרות גדולות וכחלק מהדוקטרינה המגננתית הסובייטית. במהלכה מסגרות גדולות יחסית של משחיתי טנקים ביצעו יירי מסגרת על עבר השיריון הגרמני המסתער במטרה לשבור את ההסתערות הגרמנית. אני מפנה אותך לספר של שטיינר שנקרא כמדומני "תורת השריון הגרמני" או בשם דומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם התעניינות: איך יודעים שירי המסגרת מקובל עד היום בצבא הסורי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יודעים, יודעים. הם אפילו עושים תרגילים מדי פעם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו? והם יורים שם ירי מסגרת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם יורים ירי מסגרת מתודי - טנק אחד יורה וכל הפלוגה חותמת שעברה אימון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה ללכלך סתם? הם בטח גם מסתדרים כמו בפוסטרים של "פנדל" ודופקים חיוך בשביל הצילומים של הלווין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוף. תאמין שלי שגם ספרי התו''ל הסורי בידינו, עם פירוש רש''י ורד''ק ותמונות בצבע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מציע שתביט באתר הבא מעיון בו עולה שכמות משמידי הטנקים שיוצרו לפני 1943 היא אפסית, מ1943 עד 1945 יוצרו יותר מ10000, לשם השוואה ב1942 בלבד בנו הרוסים כ22000 טנקים מסוגים שונים שרובם T34(ע"פ "למה ניצחו בעלות הברית" של ריצ'ארד אובר). כך שלא ניתן להגיד שמשחיתי הטנקים היו שלב ביניים בדרך לT34. וההגדרה של קושי בייצור, מקבלת מימד חדש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב"ירי מסגרת" ניסו לפגוע במטרה ללא קו ראייה ? כלומר ירי נ"ט ארטילרי במטרה להשיג פגיעה ישירה ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכוונה בירי מסגרת היא ירי בכינון ישיר בו כל המסגרת מכוונת על עבר מטרה המצויה מעבר לטווח הפגיעה של תותח בודד. הרעיון הוא שאם 20 תותחים ירו, אולי אחד ייפגע. הדבר יעיל במיוחד כאשר מדובר בירי חעבר כוח מסתער. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי. מסתבר שהניחוש שלי היה דיי קרוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמונה שזכורה לי מסרט ישן על מלה"ע II: טלי סבאלאס בתור מט"ק אמריקאי יורה ופוגע במדויק בבטנק גרמני, אך הפגז ניתז מבלי לפצור בשריונו, תגובתו של סאבאלאס: "I might as well shoot tennis balls" או משהו בסגנון זה. (ובטח תוך כמה דקות מישהו יביא קישור מIMDB) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כמה דקות זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טקטיקות השריון הגרמני במלחמת העולם השניה. רודולף שטייגר הוצאת מערכות |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |