 |
|
 |
||
|
||||
 |
א - הרתעה לא נועדה לפוליטיקאים ידידי. כאן זה לא כינוס ביטניקים שכולם חושבים שהממסד הוא האויב והפוליטיקאים הם האחראים לריקבון היקום. סיכסוכים לאומיים לא נובעים דווקא מהמנהיגים. ההרתעה קיימת בשביל שאויב יחשוב פעמיים או שלוש לפני שיחליט על צעד תוקפני נגד החברה שבה אתה חי. הרתעה אינה באה לבחון שום שאלה כדבריך, אלא להרתיע (ומכאן שמה) ב - העובדה שההחלטה על הנסיגה היתה של אהוד ברק ושעיתונאי כתב על הסכם סודי ומפוקפק (גם אם היה כזה) לא מורידה כהוא זה מכך שההרתעה הישראלית נפגמה. אני לא יודע כלל מה הקשר בין הדברים ומדוע הכנסת אותם. ג - חלק לא משמעותי מצד"ל קיבלו עונשים משמעותיים. חלק קיבלו עונשים קלים, ורוב המשרתים בו "הסתדרו". אירגנתי את הדברים הללו שאמרת רק בלי המשפטים שהקלו בכך ראש או זילזלו בעובדה שנטשנו את צד"ל כך שחלק מהם נשפטו והרוב "הסתדרו" (למה התכוונת בגרשיים ?). וראה זה פלא בלי הנימה מקלת הראש שלך זה עדיין נשמע מאוד גרוע. כיום כל מי שעזר לנו בלבנון אינו שמח על חלקו בכך, ועל זו חלק מן הביקורת בנסיגה. הנסיגה כפי שבוצעה ללא הסכם היתה נטישה של צד"ל וסטירת לחי לגיוס עזרה ובני ברית בעתיד. זה שרובם "הסתדרו" לא מניח את דעת אף אחד ובמיוחד לא את דעתם של "המסתדרים". ד - ירי קטיושות על הגליל פעולות החיזבאללה מאז הנסיגה והפוליטיקה של החזית הצפונית אינם העניין בביקורת כיום על הנסיגה, אלא הכח והגושפנקא המחודשת שניתנה לאלימות כנגד ישראל בעקבות ההתקפלות בלבנון. או במילים אחרות, אם לא הבנת עדיין כל הביקורת כיום נובעת מהאלימות דווקא בשטחים ולא מהחיזבאללה. ועצם העובדה שאנחנו דנים בחיזבאללה כל כך הרבה למרות שהוא לא מעורב באופן ישיר בלחימה רק מצביעות על כך שהנסיגה מואשמת בחיזוק המאבק הפלסטיני. כך שכל דבריך בתחילת מאמרך על חטופים קטיושות הרוגים ופןליטיקה בלבנון כרגע אינם קשורים כלל לויכוח. לסיכום לא השתכנעתי מדבריך ואפילו במעט. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. הרתעה נועדה לפוליטיקאים מכובדי. לא זכור לי שמישהו מתייעץ איתי או איתך לפני שיוצאים למלחמה. מה שאתה מכנה "האויב" הוא בעצם ההנהגה הפוליטית. אני יכול "נורא לפחד" מהסורים או "בכלל לא להרתע" מהסורים וזה לא ישנה כהוא-זה. ב. המטרה בהבאת הטענה על הסכם ועל מהלך ברור (שהיה כנראה חלק ממהלך גדול יותר של ניסיון אזורי למצא פיתרון ללבנון) היא לומר שלברק יש "בן ברית פוליטי" – נסראללה – בחיזבאללה, מעין "ברית חוצה קווים" שכזו, שכאשר מתעלמים מהרטוריקה המיועדת לציבור ובוחנים את המעשים וההשלכות המעשיות של אמירות רלוונטיות מגלים שההתנהלות משני הצדדים מעידה על אינטרסים משותפים. ג. אני לא עוסק בשאלות המוסריות – זה התחום של יובל רבינוביץ. אתה רוצה לסחוט ממני תגובה בכל אופן. כן, זה לא בסדר. אבל מבחינה מעשית זהו המחיר שברק היה מוכן לשלם בשביל לקדם את הפוליטיקה שלו בקשר ללבנון. לא מוצא חן בעיניך, אל תצביע בשבילו. ד. קצת לא ברור לי למה אתה מתכוון, אנא חדד את דבריך. ואם לא השתכנעת, נו טוף. you can't win them all... :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר להרתעה, נראה לי חשוב להוסיף שבדרך כלל הבנתי שמדברים על הרתעה ביותר ממישור אחד, ושהמישורים השונים של ההרתעה כלל אינם קשורים אחד בשני. ישנה הרתעה גרעינית, קונוונציונלית, ואולי גם כנגד מלחמת גרילה, אולם כולם מבינים יפה את ההבדל. הרתעה גרעינית איננה מרתיעה אויב מלפתוח במלחמה מוגבלת, ובוודאי שלא מלנקוט בלוחמת גרילה בעוצמה נמוכה. בוודאי שהכלל נכון גם להפך - אובדן או הישג הרתעה כנגד עימות בעוצמה נמוכה לא בהכרח רלוונטי למלחמה מוגבלת קונוונציונלית. (רוב המידע מגיע מהספר ''מלחמה ואסטרטגיה'' של יהושפט הרכבי) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |