על האייל וחינוך ילדים 249911
ניצה יום ה', 30/9/2004, 23:23
גם אני מצטרפת למברכים על האייל. גם בשבילי האייל ומגיביו מהווים חלק משמעותי מסדר היום (הלילה).
הבעייה היחידה שלי איתו היא שהוא מקלקל לי את החינוך של הילדים. לא בגלל מה שכתוב בו (אם כי החבריה שלי מציצים מידי פעם- איילים הזהרו בדבריכם), אלא בגלל יסורי המצפון שלי. ואני אומרת לכם- אין שום דבר יותר גרוע לחינוך של הילדים, מייסורי מצפון של ההורים.
עד האייל, הצלחתי לשרוד יפה, עם משרה מלאה ועם פעילות פוליטית לא מבוטלת, בלי ייסורי מצפון. אבל משום מה, אני לא מצליחה להתגבר על זה עם הכתיבה באייל. הבטחתי לעצמי שאני לא מתחילה לכתוב לפני עשר בלילה (מי שתופס אותי קודם, שיעשה לי נו נו נו), הבטחתי לעצמי שבכל פעם שאחד מילדי מתחיל לדבר איתי, אני מפסיקה מיד, ומתפנה אליו, הבטחתי לעצמי לתכנן את האוכל של מחר לפני שאני מתיישבת, ועוד מיני הבטחות כאלה. ניסיתי גם בקטע של ''זה נורא חשוב לכתוב באינטרנט את הדעות שלי, זה מדיום המחר, וצריך שיהיו גם לנו נציגים וכו''', זה עזר קצת. אבל בסופו של דבר נשארתי עם כמה צביטות לא פתורות.
אני כנראה נהנית מדי מהעניין, ולא הולך לי לשכנע את עצמי שההתנהגות הזאת, של להשאר ערה עד שתיים בלילה כדי לכתוב באייל, היא דבר רציונלי, ולא סתם התמכרות.
חג שמח לכולם.
על האייל וחינוך ילדים 249958
האייל האלמוני • בתשובה לניצה יום ו', 1/10/2004, 8:48
העניין עם החינוך של הילדים והפעילות הפוליטית אצלך, הוא בפני עצמו עוד הוכחה לנחיצותו של האייל.
כן ירבו איילים כאלה.
על האייל וחינוך ילדים 251046
אסף עמית • בתשובה לניצה יום ד', 6/10/2004, 13:30
אני יכול להעיד על אפקט הפוך: ככל שכתבתי פה יותר, כך הרגשתי פחות ופחות "בבית". גם אצלי נוצרו סימפטומים של התמכרות, אבל במובן מאוד שלילי ובלי החלק של הכיף. כאילו כניסה יומיומית לאתר היא מין חובה מעיקה ולא משהו שאמור להיות מהנה. בתקופה שבה באמת נהניתי מהאתר הייתי אחד מאלה שאף פעם לא מופיע אצלם שום דבר ב"דיונים מתמשכים", בעוד היום יש עשרות מאמרים ודיונים שלא טרחתי לקרוא אפילו פעם אחת. אני מייחס את זה הן לשינויים שעברתי ברמה האישית בשנים האחרונות, לרבות הגירה לארה"ב, והן להתמצבותו ההדרגתית של האתר כמקום מפגש לקבוצה מאוד מסוימת של אנשים שאני לא מרגיש שייכות אליה.

בהזדמנות זו אני רוצה לציין עוד משהו: למרות שגם בנושאי הפוליטיקה של ישראל והמזה"ת וגם בנושאי זכויות בע"ח נראה לי שיהיה קשה למצוא אפילו עקרון אחד ששנינו נסכים עליו, אני חושב שהעמידה האיתנה, הסבלנית והמכובדת שלך מול גלי השנאה, הציניות והלגלוג של אנשים קטנים שלא היו מעיזים להתנהג באופן כזה ללא היכולת להתחבא מאחורי מסך של אנונימיות, היא עמידה מרשימה המעוררת כבוד והערכה.
על האייל וחינוך ילדים 251074
ברקת עובדת • בתשובה לאסף עמית יום ד', 6/10/2004, 15:05
"התמצבותו ההדרגתית של האתר כמקום מפגש לקבוצה מאוד מסוימת של אנשים שאני לא מרגיש שייכות אליה".

אתה יכול לאפיין את הקבוצה הזו?
על האייל וחינוך ילדים 251077
האייל המפרגן הפולני • בתשובה לברקת עובדת יום ד', 6/10/2004, 15:21
קרניבורים?
מה מרשים אותך ? 251117
לא חרדי ולא עורך-דין • בתשובה לאסף עמית יום ד', 6/10/2004, 17:15
אותי זה לא מרשים במיוחד.

להתבצר בעמדות שלך ולהאמין בצורה עיוורת זה מאוד קל. גילויים של יושר אינטלקטואלי, וחתירה לניתוח אובייקטיבי של המציאות מעוררים את ההערכה שלי.

כל מה שציינת נובע לדעתי מאמונה עיוורת בתמונת עולם מסויימת, וחוסר יכולת לפקפק באמונות בסיס מסויימות, אפילו לרגע. במצב כזה קל מאוד להתעלם מביקורת, זלזול וציניות. אפשר אפילו להתעלם בקלות מהגיון בריא ועובדות.

אני יכול להמשיך את הקו ששרטטת עד אבסורד, ולומר שאם אורי פז רק היה מתדיין בנימוס, היית מעריץ אותו.
מה מרשים אותך ? 251123
דורון הגלילי • בתשובה ללא חרדי ולא עורך-דין יום ד', 6/10/2004, 17:40
אם אורי פז רק היה מתדיין בנימוס הרי שהוא לא היה "אורי פז", ואז מה הבעיה?
מה מרשים אותך ? 251133
לא חרדי ולא עורך-דין • בתשובה לדורון הגלילי יום ד', 6/10/2004, 18:15
תמונת עולם מעוותת. אמונה עיוורת. דמגוגיה. מיסיונריות. אפשר לענות לכל התנאים לעיל, ועדיין להיות מנומס וסובלני.
מה מרשים אותך ? 251169
דורון הגלילי • בתשובה ללא חרדי ולא עורך-דין יום ד', 6/10/2004, 23:06
יש (גם) באייל לא מעט אנשים הנושאים בכל אותן תכונות, ואינם זוכים ליחס אליו זוכה‏1 אורי פז. ייתכן שהדבר קשור לכוון אליו עוותה תמונת עולמם, ייתכן שמדובר בנשוא האמונה. אני מאמין שהסיבה נעוצה בסיגנון.

___
‏1 ולטעמי, זוכה בצדק.
מה מרשים אותך ? 251174
לא חרדי ולא עורך-דין • בתשובה לדורון הגלילי יום ה', 7/10/2004, 0:24
אני מסכים איתך שאורי מוקצה יותר בגלל הסגנון מאשר בגלל התוכן, אבל דיברנו על הערכה. אורי גם מייצג לדעתי קיצוניות כמעט אידאית באמונה עיוורת. הבנאדם הרי שובר לעצמו כל פעם מחדש את השיא ב"מספר תגובות מינימלי לסתירה עצמית", וזה לא מפריע לו להמשיך להסביר, לתרץ ולהתפלפל.

ראוי להערצה, לא ?
מה מרשים אותך ? 251801
אורי פז • בתשובה ללא חרדי ולא עורך-דין שבת, 9/10/2004, 22:33
ברשותך, אבקש ולו דוגמא אחת של סתירתי העצמית.

וכבר כתבתי פה פעם: חכמי הגויים אומרים ש"הסגנון הוא האדם". ואילו אני סבור ש"האדם הוא הסגנון".

נישאר לך רק לירות בי וזהו.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות