|
||||
|
||||
הממם, קבל תיקון. מתברר שגם הניתוח של שליט לא הביא בחשבון עודף. אמנם לא הצלחתי למצוא ברשת את המאמר המקורי שלו, אבל העבודה המקבילה של תלמידי ביה"ס התיכון בספרינג לייק פארק, מינסוטה (http://www.splkpark.k12.mn.us/mainsite/schools/SR/ma... - זהירות, PDF!) מציגה אותם מספרים, ובבירור איננה לוקחת בחשבון את האפשרות של עודף (למשל, ל-24 סנט הם אומרים שנדרשים שישה מטבעות, לא שניים). עכשיו אני תוהה - האם מישהו ערך מחקר מקביל כשהפרמטר הנמדד הוא מספר המטבעות המינימלי העובר מיד ליד במהלך העסקה (כשלא כל המטבעות עוברים באותו כיוון)? האם התוצאות ישתנו? האם זה באמת הנתון המעניין יותר? |
|
||||
|
||||
מעניין איך הגדיר בנק ישראל את המושג "עסקה" האם לפי הגדרתך או לפי הגדרת התלמידים ממינסוטה. בניתוחים שהוצגו לעיל יש הנחה מובלעת שה"לקוח" משלם עם מה שיש לו, ולקופאי יש מלאי בלתי נדלה של מטבעות. מדוע מטבע החצי דולר "אינו פופולרי" במאמר המדעי, וכלל אינו מוזכר במאמר הבית ספרי? האם זה נובע מנטיות לבו של הציבור האמריקאי או פשוט ממחסור במטבע בשוק? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |