בתשובה לכליל החורש נאורי, 24/09/04 15:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש משהו מאוד מטריד ברעיון שלך, אתה רוצה "לשנות את השיטה הקפיטליסטית הנוכחית" ולי זה נשמע כמו מתכון לעוד כמה מיליונים שיטבחו, יוגלו וידוכאו, כפי שקרה בכל אחד מהנסיונות הקודמים לייצר חברה אוטופית1 אם אפשר, מעשית, לחיות בלי לעבוד ובלי לצרוך, מדוע שלא תקים ישוב חדש2, התקן בו את הטכנולוגיה הדרושה לחיים ללא עבודה וללא צריכה ובלה בנעימים3. מדוע התוכנית שלך חייבת לכלול אותי? מדוע צריך להרוס את הציביליזציה הקיימת? אינני רואה שום אלמנט בשיטה הקפיטליסטית הקיימת שיכול להפריע לך להגשים את התוכנית, אם הדבר אפשרי טכנולוגית, איש לא יוכל (או ירצה) להפריע לך. 1 אם יש הבדל מהותי בין מה שאתה אומר למה שהמרקסיסטים אמרו/אומרים, הרי זה נעלם מעיני. החלפת את המילה "תעשיתי" ב"פוסט תעשיתי". נו שויין... 2 אולי על חורבתיו של אחד מהנסיונות הישראלים הקודמים לחברה ללא רכוש? 3 והרי כל ה"עבדים" של החברה הקפיטליסטית ישמחו להצטרף לנסיון המוצלח שלך. מרגע שאבדו את כבליהם (אותו צורך קטנוני ב"ג'וב") מה ימנע מהם להצטרף? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בכלל לא שמעת את הרעיון שלי. ברגע שאמרתי שהשיטה הקפיטליסטית הנוכחית לא לרוחי, קיטלגת אותי בין צוררי העולם החופשי, מאו, לנין, וכד'. אני אמרתי שהתוכנית שלי תכלול אותך? אני חושב במונחים אחרים לגמרי, כפי שרמזתי קודם לכן: שיחה, ויכוח, דוגמה אישית. זו בדיוק כוונתי: לשוחח, לשכנע, ולהקים אלטרנטיבות לדוגמה. לא תראה אותי בתוך הכיס הציבורי שלך, כי אין לי עניין בו: אני לא חושב שיש לי הזכות להכריח אותך לשלם לי על שגיונותי, עד כמה שהם נראים לי מוצדקים. אם אצליח לשכנע אותך להצטרף באופן פרטי, אני אשמח מאד. אבל עולם חסר-כפיה לא נבנה בכפיה, לטעמי. פרי העץ המורעל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנא קבל את התנצלותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיבלתיה. האמת שיכולתי גם אני להיות ברור יותר, ובהיעדר זאת, להגיב לדבריך בצורה מתונה יותר. לפיכך, אבקש כי תחזיר לי טובה, ותקבל את התנצלותי שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מכיר את הנושא לעומקו. אבל אחת התזות היא שהשיטה הקפיטליסטית כפי שהכרנו אותה משתנה עם המעבר לעולם הפוסט-תעשייתי שמבוסס פחות ופחות על צורך בפועלים ויותר בידע וביצירתיות. אפשר (היה) למשל לראות את זה בחברות היי-טק שחילקו אופציות לעובדים. אם מרקס ראה את עיקרה של השיטה הקפיטליסטית בבעלות על כוחות-הייצור, הרי שמבנה הבעלות הלך והשתנה, דבר ששינה גם את ההתייחסות של העובדים לחברה שהם עובדים בה (אין ניכור במובן המרכסיסטי או הפרנקפורטי; יש "ראייה כוללת" שהיא עוד נקודה אצל מרקס). כך השיטה הקפיטליסטית מולידה סוג חדש של שיטה כלכלית וסוג של חלוקת-הון בין השכבות בחברה ללא התערבות של רגולטור. לי זאת נראית תזה אופטימית מדי, אבל מוקדם לפסול אותה על הסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חברו היי-טק מתגמלות עובדים באופציות כי זוהי צורת תשלום זולה למדי לאותה החברה. הרבה יותר זולה מכסף, וגם עוזרת ליצור מחוייבות של העובד לחברה. כמות האופציות שמחולקת לא תספיק בד''כ לקבוצת עובדים להשתלט על הנהלת החברה או אף להפוך לבעלי עניין בה. אתה מוזמן גם לבדוק את כמות האופציות בענפים אחרים בשוק אשר קרובים להיי-טק. לא נראה לי שתמצא תופעות דומות של חלוקת אופציות לעובדים (למעט ההנהלה הבכירה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כנראה צודק. אין לי עניין (או יכולת) להגן על התזה הזאת דווקא, אלא לטעון שמרקס צדק בנקודה מסוימת, והיא שהשיטה הכלכלית-חברתית מתאימה לאמצעי-הייצור שיש בידי החברה. הקפיטליזם צמח בחברה התעשייתית והתאים לה. מאחר שבשנים האחרונות אנחנו עדים לשינויים גדולים באמצעי-הייצור (מעבר מחברה שמבוססת על מוצרים לחברה שמבוססת על ידע), הכיוון שכליל מציע אינו חסר הגיון. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |