בתשובה לאלון עמית, 24/09/04 9:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בעיני, לעומת זאת, זה דוקא בסדר גמור (ולפעמים אפילו נחמד), ובתגובה 248612 אני מוצא מידה מסוימת של חוצפה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אכן באייל צמח מנהג די יחודי של יחוס התגובה לתת-פתיל באמצעות חזרה על אותה כותרת שוב ושוב. שים לב שתכופות, לאחר הסתעפות הדיון, אכן אין כבר קשר בין הכותרת והנאמר בגוף ההודעה, בניגוד לעצם הרעיון המקובל של כותרת כממצאת היבט מרכזי של הטקסט. אבל ברומא נהג -- | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שווה בהרהור: כיום מעתיק עורך התגובות ב- default את כותרת ההודעה שאליה מגיבים. אם במקום זאת תוצג כותרת ריקה (טרנד שכבר נדחף ע"י העלמה העפרונית - מכתיבת אופנה איילית עם קבלות), מן הסתם נתרגל מהר מאד לקרוא גם את הכותרת (אם מישהו כבר טרח לכתוב אותה...). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אילו שיטתך הייתה לתת כותרת חדשה לכל תגובה, שבה מובע היבט מרכזי של הטקסט - איש לא היה מציק לך על כך. להפך. אלא שאצלך הכותרת אינה היבט מרכזי של הטקטס, אלא פשוט השישים-וכמה תווים הראשונים של התגובה שלך, דבר שאין לו אח ורע בעולם התקשורת הכתובה, וייחוס השם ''כותרת'' לו הוא מוזר מאין-כמוהו. אז לא לך להעיר לנו על מנהגינו הנלוזים, כל עוד שלך נלוזים לא פחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לעיתים הכותרת היא גם כותרת במובן ההוא. בכל מקרה, הכבילות לכותרת הקודמת צריכה להיות אופציה, אך לא מעין הכרח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אני לא מקבלת כבר את התשובות להערותיי? הייתי צריכה להיכנס לאתר במיוחד כדי לגלות שהצטברו הרבה שלא נשלחו אליי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום טלה, בדקתי את העניין וההודעות אכן נשלחות אלייך; ייתכן ויש בעיה בקבלת הדואר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיני (ובעיני רבים) זה מקשה מאוד על הקריאה, וזה בהחלט דבר שניתן לשנותו (שלא כמו שגיאות כתיב וכדומה, שאלו דברים שבהם אינו "אשם" כותב התגובה). יכול להיות שהייתי צריך לנסח את תגובה 248612 בצורה אחרת; על כך אני מתנצל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשירדן כותב "אובדן הזמן הקטן הזה קצת מתסכל", אני בהחלט מבין (מתוך הכרות אישית עם התופעה) על מה הוא מדבר. כשאתה כותב "זה מקשה מאוד על הקריאה", זה מצטייר אצלי כהגזמה ולכן אני מתקשה להתיחס לדברים בכובד הראש המתחייב (שים לב: איני מנסה לטעון שאתה מגזים, אלא רק שכך זה מצטייר אצלי). ככל שזה נוגע לאספקט הצורני 1, תוכל למצוא סגנונות שונים באייל: יש המעדיפים משפטים קצרים, ויש המבכרים משפטים ארוכים, מלאי פסיקים, סוגרים והערות רגל (התוכל לנחש על סמך משפט זה בלבד על איזו משתי הקבוצות המדוברות אני נמנה? (-; ). אחדים משרטטים במקלדת אמונה קוים תחתיים, אחרים מרעיפים סמיילים, ועוד כהנה וכהנה תחביבים כיד הדמיון (והחיקוי) הטובה. אלה גם אלה הופכים בעיני את האייל למקום צבעוני ומעניין יותר, ואני תמיד זוכר שאיש לא מכריח אותי לקרוא את מה (ואת מי) שמעצבן או משעמם אותי. בחרתי לקרוא? - מידת הסובלנות האלמנטרית מחייבת אותי לקבל את הסגנון הצורני כפי שבחר בו הכותב. אני רשאי שלא לאהוב את הסגנון ואף לציין שהוא אינו חביב עלי, אבל אין לי שום זכות לדרוש מזולתי שימנע ממנו. אחרי הכל, מאד לא הייתי רוצה שתתפתח פה משטרת סגנונות. 1 סגנונות תוכניים הם עניין אחר לחלוטין, ומצדיקים דיון בנפרד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(וההמשך: אך שומע אין להם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בסדר, אני כבר רגיל. ובינינו? די בצדק - נדיר שאני כותב משהו הראוי להאמר, וכשכבר יוצאת לי איזו הברקה, אנשים נוטים לייחס אותה למישהו אחר (לאבשלום בן דוד, אגב, היתה כנראה בעיה דומה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |