בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 24/09/04 8:40
איני בטוח שהבנתי. למה הכוונה? 248663
אלון עמית • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ו', 24/9/2004, 9:16
אני מסכים לגמרי עם כל התיאור. רק נקודה אחת: "אם כולם היו נוהגים כמוך, לא היתה בעיה" - לי זה נשמע פתרון פשוט לא סביר. כותרת היא כותרת (גם כשהיא סתם נגררת), וגוף התגובה הוא גוף התגובה. פיצול של משפט על-פני אזורים נבדלים גיאוגרפית ושונים בצבעיהם לא נראה לי כמו רעיון טוב באופן כללי.
איני בטוח שהבנתי. למה הכוונה? 248669
הקשה המקשה • בתשובה לאלון עמית יום ו', 24/9/2004, 10:50
בעיני, לעומת זאת, זה דוקא בסדר גמור (ולפעמים אפילו נחמד), ובתגובה 248612 אני מוצא מידה מסוימת של חוצפה.
איני בטוח שהבנתי. למה הכוונה? 248674
מיכאל שרון • בתשובה להקשה המקשה יום ו', 24/9/2004, 11:37
אכן באייל צמח מנהג די יחודי של יחוס התגובה לתת-פתיל באמצעות חזרה על אותה כותרת שוב ושוב. שים לב שתכופות, לאחר הסתעפות הדיון, אכן אין כבר קשר בין הכותרת והנאמר בגוף ההודעה, בניגוד לעצם הרעיון המקובל של כותרת כממצאת היבט מרכזי של הטקסט. אבל ברומא נהג --
איני בטוח שהבנתי. למה הכוונה? 248719
הקשה המקשה • בתשובה למיכאל שרון יום ו', 24/9/2004, 15:33
שווה בהרהור: כיום מעתיק עורך התגובות ב- default את כותרת ההודעה שאליה מגיבים. אם במקום זאת תוצג כותרת ריקה (טרנד שכבר נדחף ע"י העלמה העפרונית - מכתיבת אופנה איילית עם קבלות), מן הסתם נתרגל מהר מאד לקרוא גם את הכותרת (אם מישהו כבר טרח לכתוב אותה...).
(ל''כ) 248798
דובי קננגיסר • בתשובה למיכאל שרון שבת, 25/9/2004, 10:11
אילו שיטתך הייתה לתת כותרת חדשה לכל תגובה, שבה מובע היבט מרכזי של הטקסט - איש לא היה מציק לך על כך. להפך. אלא שאצלך הכותרת אינה היבט מרכזי של הטקטס, אלא פשוט השישים-וכמה תווים הראשונים של התגובה שלך, דבר שאין לו אח ורע בעולם התקשורת הכתובה, וייחוס השם ''כותרת'' לו הוא מוזר מאין-כמוהו. אז לא לך להעיר לנו על מנהגינו הנלוזים, כל עוד שלך נלוזים לא פחות.
בעצם נכון. עלה בדעתי לאחר שכתבתי את התגובה. 248933
מיכאל שרון • בתשובה לדובי קננגיסר יום א', 26/9/2004, 4:24
אבל לעיתים הכותרת היא גם כותרת במובן ההוא. בכל מקרה, הכבילות לכותרת הקודמת צריכה להיות אופציה, אך לא מעין הכרח.
לדובי, אישית 249164
טלה בר • בתשובה לדובי קננגיסר יום ב', 27/9/2004, 5:02
למה אני לא מקבלת כבר את התשובות להערותיי? הייתי צריכה להיכנס לאתר במיוחד כדי לגלות שהצטברו הרבה שלא נשלחו אליי.
לדובי, אישית 252204
טל כהן • בתשובה לטלה בר יום ב', 11/10/2004, 11:38
שלום טלה,

בדקתי את העניין וההודעות אכן נשלחות אלייך; ייתכן ויש בעיה בקבלת הדואר?
איני בטוח שהבנתי. למה הכוונה? 248685
גל-גלים • בתשובה להקשה המקשה יום ו', 24/9/2004, 12:54
בעיני (ובעיני רבים) זה מקשה מאוד על הקריאה, וזה בהחלט דבר שניתן לשנותו (שלא כמו שגיאות כתיב וכדומה, שאלו דברים שבהם אינו "אשם" כותב התגובה). יכול להיות שהייתי צריך לנסח את תגובה 248612 בצורה אחרת; על כך אני מתנצל.
איני בטוח שהבנתי. למה הכוונה? 248715
הקשה המקשה • בתשובה לגל-גלים יום ו', 24/9/2004, 15:25
כשירדן כותב "אובדן הזמן הקטן הזה קצת מתסכל", אני בהחלט מבין (מתוך הכרות אישית עם התופעה) על מה הוא מדבר. כשאתה כותב "זה מקשה מאוד על הקריאה", זה מצטייר אצלי כהגזמה ולכן אני מתקשה להתיחס לדברים בכובד הראש המתחייב (שים לב: איני מנסה לטעון שאתה מגזים, אלא רק שכך זה מצטייר אצלי).

ככל שזה נוגע לאספקט הצורני ‏1, תוכל למצוא סגנונות שונים באייל: יש המעדיפים משפטים קצרים, ויש המבכרים משפטים ארוכים, מלאי פסיקים, סוגרים והערות רגל (התוכל לנחש על סמך משפט זה בלבד על איזו משתי הקבוצות המדוברות אני נמנה? (-; ). אחדים משרטטים במקלדת אמונה קוים תחתיים, אחרים מרעיפים סמיילים, ועוד כהנה וכהנה תחביבים כיד הדמיון (והחיקוי) הטובה. אלה גם אלה הופכים בעיני את האייל למקום צבעוני ומעניין יותר, ואני תמיד זוכר שאיש לא מכריח אותי לקרוא את מה (ואת מי) שמעצבן או משעמם אותי. בחרתי לקרוא? - מידת הסובלנות האלמנטרית מחייבת אותי לקבל את הסגנון הצורני כפי שבחר בו הכותב. אני רשאי שלא לאהוב את הסגנון ואף לציין שהוא אינו חביב עלי, אבל אין לי שום זכות לדרוש מזולתי שימנע ממנו. אחרי הכל, מאד לא הייתי רוצה שתתפתח פה משטרת סגנונות.

‏1 סגנונות תוכניים הם עניין אחר לחלוטין, ומצדיקים דיון בנפרד.
כפסוקו של ירבעם בן נבט: דבריך טובים ונכוחים 248745
מיכאל שרון • בתשובה להקשה המקשה יום ו', 24/9/2004, 19:26
(וההמשך: אך שומע אין להם).
כפסוקו של ירבעם בן נבט: דבריך טובים ונכוחים 248841
הקשה המקשה • בתשובה למיכאל שרון שבת, 25/9/2004, 18:14
זה בסדר, אני כבר רגיל. ובינינו? די בצדק - נדיר שאני כותב משהו הראוי להאמר, וכשכבר יוצאת לי איזו הברקה, אנשים נוטים לייחס אותה למישהו אחר (לאבשלום בן דוד, אגב, היתה כנראה בעיה דומה).
שיט, צודק. נתתי יותר מדי קרדיט לפארעך הזה, ירבעם. 248934
מיכאל שרון • בתשובה להקשה המקשה יום א', 26/9/2004, 4:28
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות