בתשובה לשועל, 23/09/04 14:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הבדלים של כמה שניות? אתה בטוח? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אף פעם לא ערכתי ניסוי מבוקר, אבל אני בטוח שזה מגיע ליותר משניה - מספיק בשביל להקרא כמה שניות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, בוודאות - 2 עד 3 שניות. ישבתי פעם בבית הורי וצפיתי בטלוויזיה אחת, דרך ממיר דיגיטלי, בעוד אחי צפה באחרת, דרך ממיר אנלוגי; שמעתי אותו צוחק כמה שניות לפני כל בדיחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר את התופעה בשידורי רדיו הנקלטים מהאויר לעומת אלו המגיעים דרך הלווין והממיר, אבל 2-3 שניות? זרקת פעם רימון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תשכח שב 48 היינו מחכים יותר... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אני מכיר מישהו שהיה יכול לחכות עד היום, אם המ''פ לא היה מתעקש ללכת לחפש את הרימון (ואת הניצרה המחוברת אליו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בראשית מגיע הרדיו, אחר כך הממיר האנלוגי ורק בסוף הדיגיטלי(ומתי בסלולרי?), אם אתה מכלכל את צעדיך נכון אתה יכול ללכת מחדר לחדר ולשמוע את אותו משפט שלוש פעמים. הבעייה היא הדרך החזרה, הפרשי הזמנים גורמים לך לאבד כמה משפטים(הפער+זמן ההליכה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל זה צריך לבנות מסדרון עגול. חוץ מזה, בשידורים משותפים של שני ערוצים או יותר, יש גם הפרשים קטנים בין ערוץ לערוץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם הרושם שלי הוא שמדובר בשתי שניות, ואפילו טיפה יותר (בהנחה שהקול לא מתעכב במעבר קיר). אנחנו רואים טלוויזיה באנטנה. שכנינו הקודמים, לא יודע איך; אבל במשחקי כדורסל וכדורגל שכולנו היינו רואים, אחרי גול או סל חשוב, היינו נהנים לספור לאיטנו "אחת, שתיים, שלוש" ואז לשמוע את הקיר שואג. למעשה, פעם חשבתי אפילו לשאוג חזק כמוהם, ואחרי כמה פעמים הם יבינו שאנחנו מקדימים אותם. אבל אז הבנתי שמבחינת הפסיכולוגיה המוזרה של צופה ספורט, זה עלול לקלקל להם את כל הכיף, ולא רק כשנצעק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל בזמנים נובע מהתפשטות הגלקסיות ומשינויים במרחב במהירות קרובה למהירות האור. בדוק ;o) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |