|
||||
|
||||
בתור מישהי חסרת התלהבות מהמשחקים האולימפיים באופן כללי, בכל זאת חורה לי העניין המפלה כלפי הנכים. כשאריק זאבי זכה במדליית ארד, כל מדינתנו עמדה דום ושעות וימים שוחחו על כך - זאבי הפך לגיבור לאומי. אתמול, קראתי באינטרנט בשורה קטנה ומזערית מאין כמוה שקרן לייבוביץ' זכתה במדליית כסף (!) במשחקים הפראלימפיים. לכל הספורטאים מגיע יחס הגון, הולם ומעבר לבעיות הכלכליות שלעתים הם סובלים מהם (ענף ההיאבקות ידוע כענף מאד בעייתי כלכלית). על אחת כמה וכמה כשמדובר למעשה באולימפיאדה לכל דבר ועניין. לא פלא שספורטאים מעדיפים לייצג מדינות אחרות (ועיתונאים ישראלים מסקרים "ישראלית בנבחרת ארה"ב"...) מעניין שאנחנו יודעים "לתת כבוד" רק על הדברים שבעינינו נחשבים, ועשרות הספורטאים הישראלים שלנו מרגישים כסוג ב'. |
|
||||
|
||||
למה הסימן קריאה למדליית הכסף של ליבוביץ'? היא כבר זכתה בעבר במדליית זהב, ולא באחת. |
|
||||
|
||||
האולימפיאדה הזאת זוכה לאותו יחס שהיא מקבלת בכל שאר העולם, וכמו היחס שמקבל הספורט בישראל בכלל מחוץ לאולימפיאדה כדורסל וכדורגל(ותחליטי לבד אם זה טוב או רע). חוץ מזה נניח והייתה קמה הגרונטוליאדה(אולימפיאדת הזקנים) האם גם היא הייתה זכאית לסיקור? לא כל אירוע בינלאומי זכאי לסיקור. |
|
||||
|
||||
"אנחנו יודעים "לתת כבוד" רק על הדברים שבעינינו נחשבים". אז על מה ניתן אם לא על זה? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |