בתשובה לשוקי שמאל, 17/09/04 14:15
שני איילמונים 247335
האייל האלמוני • בתשובה לשוקי שמאל יום ו', 17/9/2004, 14:50
א. המהומות במדינת ניו יורק לא הופנו כל כך נגד השחורים אלא בעיקר נגד פקידי הגיוס שהגיעו לשם אז וכנגד העשירים שיכלו לפטור עצמם מהגיוס תמורת 300 דולר (Here goes a 300 hundred Dullars men, הם צעקו לפני שהרגו אדם אמיד). המהומות היו ביולי 1863, זמן קצר לאחר הנצחון בגטיסבורג, וחיילים שלחמו שם אף נשלחו לדכא את המהומות בניו יורק. למהומות סיבות סוציו-אקונומיות יותר מאשר גזעיות. ברור, שגם לגזענות של אותם מהגרים איריים (שהיו קרבן לגזענות בעצמם) היה מקום - לראיה - בית יתומים של שחורים נשרף כליל.
ב. "ראשי הנחושת" קמו רק לקראת הבחירות של 1864, ולא היה להם, כגוף מאורגן, שום חלק במהומות ביולי 63 בניו יורק. אפילו בועידה הדמוקרטית של 1864 הם לא הצליחו לזכות בדומיננטיות לה הם ציפו בין היתר בשל כיבוש אטלנטנה בידי שרמן. בכל מקרה הם רכבו בעיקר על גל הסלידה מהמלחמה ולא על שנאת השחורים. יהיה יותר מדויק לומר שהם רכבו על גל "חוסר אכפתיות" כלפי השחורים (אם כי רכיבים של גזענות היו גם שם). גם גיאוגרפית לא יהיה נכון למקם אותם בניו יורק אלא בצפון מערב ארצות הברית - The Butternut Regions.
שני איילמונים 247339
שוקי שמאל • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 17/9/2004, 15:09
מקבל בהכנעה את התיקונים. עוד הוכחה לכך שגם לעובדות ההיסטוריות יש משקל משל עצמן ללא קשר לפרשנויות למיניהן.
על העקרון שמלחמת האזרחים פרצה בגלל שאלת העבדות, בלי קשר לשאלה מה חשו כל דיק תום והארי בצבא הצפון כלפי השחורים, אנו כפי הנראה מסכימים.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות