|
||||
|
||||
לא ייחסתי לך אמירה כזו. נראה שאני דוקא כן צריך לחזור על עצמי: כתבת שהרשות הממשלתית " *פוטרת* את בעל העסק מאחריות, ובודקת *במקומו* את העמידה בתקנים" (ההדגשה שלי). מה ששאלתי זה מדוע אתה חושב שהפיקוח הממשלתי בא *במקום* הפיקוח הפרטי. האם המדינה מממנת את הסנטיציה במפעלי מזון? האם פעולתה מונעת חשיפה תקשורתית של מזון מקולקל המגיע לצרכן? אולי היא מבטחת מפעלים מפני פגיעה כלכלית במקרה של חשיפה כזו? אני ממש לא רואה איך הפיקוח הממשלתי מפריע למנגנוני ה"פיקוח" של שוק פרטי. מקריאת תגובה 246973 אכן ניתן להבין שעמדתך היא שהפיקוח הממשלתי לא בא על חשבון משהוא (והוא "רק" בזבוז כסף) אולם התגובה שעליה הגבתי מציגה עמדה אחרת לגמרי. |
|
||||
|
||||
הוא מפריע בהיבט שבהקמת רשות ממשלתית לאכיפה הספציפית (כלומר משהו מעבר למשטרה - כמו יחידה נוספת במשרד הבריאות), היא הופכת להיות *מעל* הבקרות הפרטיות, ולכן מייתרת אותן (אם המדינה דואגת לבקרה, למה שהמשווק ידאג?) המדינה גם חייבת לקחת בחשבון את כל הפרטים והדינמיקה המשתנה של השוק שקשורים לאכסון ושינוע מזון, ולעולם לא מסוגלת לעשות זאת באותה חיוניות של השוק הפרטי, בשל העדר אינטרסים באותה רמה. ובשורה התחתונה: הפקעת האחריות מהמשווק גורמת לכך שתמיד יוכל המשווק להאשים את הרשויות, שביצעו בדיקה שאינה מתחשבת בא' וב' וג', כי הוא *יכול*, וזה דווקא מייצר לו פתח להוריד את איכות המוצר. לעומת זאת, אם הכל תחת אחריות המשווק, ואין לו את מי להאשים חוץ מאת עצמו, יש לו תמריץ רציני לשמירה על איכות מינימלית לפחות. |
|
||||
|
||||
לא מדוייק. יש למשווק תמריץ לשמירה על איכות כך שהסתברות הנזק כפול הנזק תהיה קטנה מהתסברות האין-נזק כפול התועלת שבאין נזק. כלומר, אם הקטנת עוצמת המקפיא במשאית ב 10 אחוז מגדילה את הסיכון למוות של אחד הצרכנים ב 1 ל 100 אלף ואם מוות של צרכן עולה למשווק מיליון שקל, יכול להיות שכדאי (ואפילו חובה!) למשווק לעשות זאת אם הקטנת העוצמה תגדיל את רווחיו בשני מיליון שקל. |
|
||||
|
||||
מה זה בדיוק יעזור ליצרן אם הוא "יאשים את הרשויות"? המכירות שלו ירדו בין כה ובין כה. האם אדם שחטף קלקול קיבה במסעדה ישתכנע מטענות המסעדן שהממשלה אשמה כי היא לא בדקה את הטמפרטורה במקרר? אולי המסעדן אכן ינסה להאשים את הממשלה אבל ברור לו ולנו מי אחראי על המקרר, ומה התוצאות של פרסום גרוע. ראה מקרה רמדיה, שבו האשימו את כל העולם ואישתו, וזה לא עזר למכירות שלהם. מי שקובע את איכות המוצר, זה מי שמייצר אותו, ואף פעם לא הפקח הממשלתי. מנגנון הפיקוח של השוק החופשי אומר שצרכן לא יקנה מוצרים שהוא חושב שהם באיכות נמוכה מדי. אם אתה באמת מאמין ביעילות של מנגנון העברת המידע זה, אז אתה לא אמור לייחס חשיבות כלשהיא לספקולציות שעושים היצרנים (קרי, אותם יצרנים טפשים שסומכים על האשמת הרשויות במקרה של פשלה יפשטו את הרגל מהר מאוד). |
|
||||
|
||||
אם אתה (והאלמנה, והיתום) יודעים להסביר לי כל כך טוב איך שוק חופשי עובד, ולמה לא צריך פיקוח כי המשווק יצא מגדרו כדי למנוע בעיות, אז למה צריך פיקוח, שמייקר את התהליך והמוצר? :) לגבי גלגול אחריות: העובדה שרמדיה *היתה יכולה* להאשים מפקח ממשלתי (שבאמת לא תורם דבר לתהליך, אבל נמצא שם כדי לספוג את האשם), מצביע בדיוק על הפגם הנוסף של הפיקוח הממשלתי במקרה זה. |
|
||||
|
||||
מפקח ממשלתי? הם האשימו את החברה הגרמנית שמייצרת עבורם את האבקה. |
|
||||
|
||||
לא לתינוקות של יהודים! |
|
||||
|
||||
ועוד של יהודים דתיים |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |